שם רשמי: Inflation
תרגום חופשי לעברית: אינפלציה
אינפלציה בקצרה
אינפלציה היא תהליך שבו המחירים במשק עולים באופן מתמשך, וכתוצאה מכך ערכו של הכסף נשחק. במילים אחרות – עם אותו סכום כסף ניתן לקנות פחות מוצרים ושירותים מבעבר.
ובהרחבה
האינפלציה אינה מתבטאת רק בהרגשה יומיומית של עליות מחירים בסופר או בחשבון החשמל, אלא היא מושג כלכלי רחב המשקף את הקצב שבו כוח הקנייה של הציבור נשחק. העלייה במחירים נמדדת בעיקר באמצעות מדד המחירים לצרכן (CPI), מדד שבודק מדי חודש את השינויים במחיריהם של מאות מוצרים ושירותים שמרכיבים את סל הצריכה של משקי הבית בישראל. כאשר המדד עולה, פירוש הדבר שהמחירים עלו, וכשהוא יורד – גם המחירים ירדו.
נניח שבתחילת השנה קרטון חלב עולה 10 שקלים, ועם 100 שקלים אפשר לרכוש עשרה קרטונים. כעבור שנה המחיר עלה ל־12 שקלים ליחידה. כעת, אותם 100 שקלים מספיקים רק לשמונה קרטונים ועוד עודף קטן. המשמעות היא שכוח הקנייה שלנו ירד, אנחנו מקבלים פחות באותו סכום כסף. זהו הלב של האינפלציה: ירידה מתמשכת בערך הכסף.
איך עוקבים אחרי אינפלציה?
בישראל פרסום נתוני האינפלציה נעשה ב-15 לכל חודש על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומספק את הנתון של החודש הקודם (לדוגמה: ב-15 לאוגוסט מתפרסמים הנתונים של חודש יולי). בכל חודש נאספים נתונים על מחירים בתחומים שונים כגון מזון, דיור, תחבורה, ביגוד, חינוך ועוד, ומושווים למחירים בחודש הקודם. מתוך ההשוואה הזו מתקבל מדד המחירים לצרכן, שהוא הכלי המרכזי למדידת האינפלציה. המדד הזה מאפשר לעקוב לאורך זמן אחרי השינויים ביוקר המחיה, ולזהות מגמות של עלייה או ירידה במחירים. בנוסף, האינפלציה משפיעה ישירות על החלטות בנק ישראל לגבי הריבית.
ההשפעה על חיי היומיום
האינפלציה נוגעת בכל תחום כלכלי כמעט. כאשר היא גבוהה, שכר שלא עודכן בהתאם נשחק, והחיים הופכים יקרים יותר. תשלומים צמודי מדד, כמו משכנתאות, עולים אף הם ומכבידים על משקי הבית. מצד שני, חסכונות או השקעות הצמודות למדד עשויים דווקא להניב תשואה גבוהה יותר. כאשר האינפלציה מתונה ונשמרת בטווח יעד של כשניים עד שלושה אחוזים בשנה, היא נחשבת חיובית, משום שהיא משקפת כלכלה פעילה וצומחת.
