שם רשמי: Liquidity Pools
תרגום חופשי לעברית: בריכות נזילות
בקצרה: בריכות נזילות הם אוסף של נכסים דיגיטליים המוחזקים על ידי משתמשים, שמאפשרים למסחר ולהלוואות להתקיים בפלטפורמות מבוזרות, ללא צורך במתווך מרכזי כמו בנקים.
וקצת יותר מזה: בריכות נזילות, או מאגרי נזילות (אנחנו מודעים לכך שבתרגום זה נשמע כמו ג'יבריש), הם חלק מרכזי בתפקוד של המערכת הפיננסית המבוזרת (DeFi). כדי להבין את המונח הזה, נסו לתאר לעצמכם את הדבר הבא: יש לכם דולר ואתם רוצים להמיר אותו לשקל. מה אתם עושים? הולכים לבנק. הבנק ישתמש במאגר נזיל (שעומד לרשותו מכוח היותו בנק ציבורי) שבו יש דולרים ושקלים כדי לבצע את ההמרה באופן מיידי בלי שאתם תיאלצו לחכות שמישהו יפקיד אליו שקל, כמובן. אותו עיקרון בדיוק פועל גם במאגרי נזילות של DeFi, עם הבדל אחד: אין צורך בגוף כמו בנק שיתפקד כמגשר.
במאגר נזילות, המשקיעים מפקידים זוגות של נכסים (לדוגמה, ביטקוין ואת'ריום) למאגר משותף. המאגר הזה מאפשר למשקיעים אחרים להמיר או לסחור בנכסים דיגיטליים באופן מיידית. המערכת הזו פועלת באופן דו צדדי, כך שגם המשתמשים שמפקידים את הנכסים שלהם במאגר נזילות מתוגמלים (לרוב) בחלק מדמי המסחר או בריבית, תלוי בפלטפורמה, מה שמבטיח שהסחר יתנהל בצורה חלקה ומהירה ויתמרץ עוד משתמשים להיכנס – לרווחת כל הצדדים.
היסטוריה ורקע: הרעיון של בריכות הנזילות נולד מתוך הצורך לפתור בעיות נזילות שהיו קיימות בתחילת הדרך של המסחר המבוזר. לפני השקת המאגרים, פלטפורמות מסחר מבוזרות התמודדו עם בעיות של חוסר נזילות שהקשה על ביצוע עסקאות בזמן אמת. עלייתו של המודל "יוצר השוק האוטומטי" (Automated Market Maker – AMM), שאומץ לראשונה על ידי פלטפורמות כמו Uniswap ב-2018, שינתה את התמונה. המהפכה הגדולה הגיעה בשנת 2020, שנודעה כ-"קיץ ה-DeFi", כאשר מאגרי הנזילות הפכו לכלי מרכזי שאיפשר את הצמיחה המטאורית של DeFi.