שם רשמי: Stagnation
תרגום חופשי לעברית: סטגנציה / קיפאון כלכלי
בקצרה
סטגנציה היא מצב שבו הכלכלה אינה צומחת לאורך זמן, התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) כמעט ואינו עולה, ולעיתים נותר באותו רמה. במצב כזה המשק "תקוע במקום", ללא התרחבות משמעותית.
קצת יותר מזה
בניגוד לאינפלציה או לדפלציה, שמדברות על שינויים במחירים, סטגנציה מתייחסת לקצב הצמיחה של הכלכלה כולה. כאשר מדינה נמצאת בסטגנציה המשק נכנס למצב של קיפאון, רמות הייצור וההשקעה כמעט שאינן גדלות, ולעיתים אף יש ירידה בשכר ובהזדמנויות תעסוקה. מצב כזה עלול לגרום לתחושת חוסר יציבות, משום שאין שיפור ברמת החיים והמשק מתקשה לייצר הזדמנויות חדשות. יש לציין כי במדע הכלכלה נהוג להשתמש במושג לרוב כמצב של צמיחה נמוכה לאורך זמן ולאו דווקא קיפאון מוחלט. כלומר, לא חייבת להיות עצירה מוחלטת אלא קצב נמוך מדי ביחס לגידול אוכלוסייה או לציפיות. זהו מצב שפוגע באיכות החיים ומקשה על ממשלות להפעיל מדיניות יעילה.
סטגנציה יכולה לנבוע ממחסור בביקוש, סביבה רגולטורית נוקשה או מגמות עולמיות שליליות. היא שונה ממיתון, שהוא התכווצות בפעילות הכלכלית, אך עלולה להוביל אליו.
נניח שמשק מסוים מציג צמיחה של 0.3% בשנה במשך תקופה ארוכה. במקביל, האוכלוסייה גדלה והצרכים עולים. למרות שהמחירים אולי לא משתנים באופן קיצוני, רמת החיים הממוצעת יורדת כי יש יותר אנשים שמתחלקים באותו "עוגה כלכלית" שלא מתרחבת.
איך מזהים סטגנציה?
כלכלנים בוחנים בעיקר את צמיחת התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג). כאשר הנתונים מראים על שיעור צמיחה נמוך מאוד לאורך תקופה ממושכת, מדובר בסטגנציה. בנוסף, לעיתים מתלווים לכך שיעורי אבטלה גבוהים, ירידה בהשקעות או ירידה באמון הצרכנים.
ההשפעה על חיי היומיום
סטגנציה מורגשת בכך שאין שיפור משמעותי בהכנסה של משקי הבית, בעוד הוצאות שונות ממשיכות לעלות בהדרגה. המשק מתקשה לייצר מקומות עבודה חדשים, יזמים נמנעים מהשקעות גדולות, והאזרחים חשים "דריכה במקום". לאורך זמן זה פוגע גם בתחושת הביטחון הכלכלי וגם ביכולת לשפר את רמת החיים.
איך מתמודדים עם סטגנציה?
הממשלות והבנקים המרכזיים מנסים לעודד צמיחה באמצעות צעדים מוניטריים, למשל השקעה בתשתיות, הפחתת מיסים, הורדת ריבית או יצירת תמריצים לעסקים. המטרה היא להחזיר את המשק למסלול של התרחבות, תעסוקה והשקעות.
