בזמן שארצות הברית מבצעת עוד ועוד מהלכים לביסוס מעמדה כ"בירת הקריפטו של העולם", או על הצהרותיו של טראמפ שביטקוין יהווה אלטרנטיבה לדולר, שורת מדינות ברחבי העולם מקדמות בשקט מהלכים משלהן והן לא פחות דרמטיים. ממזרח אסיה, דרך מזרח אירופה ועד בריטניה של פוסט-ברקזיט, מדינות החלו לעצב מחדש את יחסן לקריפטו: יש מי שמורידה מיסים, יש מי שמנפיקה רישיונות, ויש גם מי שפשוט בוחרת לא להישאר מאחור בעזרת מסגרת עבודה לנכסים דיגיטליים שמיטיבה עם משקיעים.
התוצאה היא מפת רגולציה עולמית חדשה שמתבהרת במהירות ומאותתת שמה שהיה פעם שוק פרוץ, הופך אט-אט לתעשייה לגיטימית.
הקלות מס שקטות, מסר כלכלי ברור
אחת הדרכים הפשוטות ביותר למשוך פעילות בתחום חדש היא להפחית את נטל המס. שני מהלכים שבוצעו לאחרונה: בתאילנד ובצ'כיה – ממחישים איך מדינות מנסות לאותת לשוק: הקריפטו כבר לא נחשב "אתגר" רגולטורי, אלא פוטנציאל כלכלי שיש לעודד.
תאילנד: הקלות מס בשלושה שלבים - בדרך להפוך למוקד קריפטו אזורי
תאילנד משנה כיוון: במקום להכביד במיסים, היא בונה מסלול נוח וברור למשקיעי קריפטו – עם שלוש הקלות מיסוי עיקריות שנכנסו לתוקף מאז 2023. השלב הראשון הגיע בתחילת 2024, עם ביטול המע"מ על עסקאות בקריפטו שמתבצעות בזירות מסחר מפוקחות. עד אז, משקיעים חויבו גם במס רווחי הון וגם במע"מ של 7%, מה שהפך את המסחר ליקר ומורכב. הפטור החדש הופך את המסחר לשקוף, פשוט וזול יותר – כל עוד הוא נעשה בזירות שהמדינה מפקחת עליהן.
והשלב השלישי, שנכנס לתוקף ביוני 2025, הוא אולי הדרמטי ביותר: פטור מלא ממס רווחי הון על מכירת קריפטו בזירות מפוקחות למשך חמש שנים (עד סוף 2029). במילים פשוטות: תאילנד מאותתת למשקיעים ולחברות – אנחנו רוצים אתכם כאן. פחות הרתעה ועמימות, יותר ודאות, פיקוח ותמריץ לפעילות מסודרת.
צ'כיה: פטור מס חדש למשקיעים פרטיים
בפברואר 2025 נכנס לתוקף בצ'כיה תיקון לחוק המס, שמעניק פטור חלקי ממס הכנסה על רווחים ממכירת מטבעות דיגיטליים כל עוד הם עומדים באחד משני התנאים: אם ההכנסה השנתית מהמכירה אינה עולה על 100 אלף קרונות צ'כיות (כ-4,000 אירו), או אם המטבע הוחזק לתקופה של שלוש שנים לפחות.
הפטור חל רק על יחידים, ואינו תקף לחברות או להחזקות עסקיות. בנוסף, הוא אינו כולל סטייבלקוינים (המוגדרים כ-electronic money tokens), וקיימת תקרה שנתית כוללת להכנסה מהשקעות הונית (קריפטו וניירות ערך גם יחד) עד 40 מיליון קרונות.
המהלך, שמגיע כחלק מהיערכות המדינה ליישום רגולציית MiCA של האיחוד האירופי, מסמן שינוי ברור בגישה של פראג: הפחתת חסמים למשקיעים קטנים והכרה בקריפטו ככלי השקעה לגיטימי כל עוד הוא מדווח ופועל בשקיפות.
לא רק מס: רגולציה מסודרת מחליפה עמימות
אם הקלות מס מעידות על שינוי גישה כלפי משקיעים, הרי שחקיקה רגולטורית היא סימן לכך שהמדינה רואה בקריפטו תעשייה לגיטימית. הונג קונג, דרום קוריאה ובריטניה מיישמות, כל אחת בדרכה, תהליך של הסדרה ממוסדת, במטרה למשוך חברות, להגן על משקיעים ולייצר ודאות משפטית.
הונג קונג: רישוי מלא לסטייבלקוינים
במאי 2025 אישרה המועצה המחוקקת של הונג קונג חוק חדש שמסדיר את פעילותם של מנפיקי סטייבלקוינים: מטבעות דיגיטליים יציבים המוצמדים לערך של מטבע פיאט. לפי החוק, שייכנס לתוקף באוגוסט הקרוב, כל מנפיק יצטרך לקבל רישיון מרשות המטבע של הונג קונג (HKMA) ולעמוד בשורת דרישות: הון עצמי מינימלי, שמירה על יחס נכסים של 1:1, אפשרות פדיון תוך יום עסקים, וחובות דיווח ושקיפות.
הצעד הזה מצטרף למהפכת הרישוי שהחלה כבר ב-2023, אז אישרה הממשלה מסחר קמעונאי ב ביטקוין (230,379.11 ₪) וב- אתריום (7,365.74 ₪) בזירות קריפטו מורשות. נכון לאמצע 2025, פועלות בעיר 11 זירות כאלו. מספר לא מבוטל, אך עדיין קטן ביחס לשווקים גלובליים מובילים.
בריטניה: רגולציית קריפטו אחידה בדרך
באפריל 2025 פרסם משרד האוצר הבריטי טיוטת חוק שמטרתה להסדיר את תחום הקריפטו בצורה מסודרת ואחידה. לפי ההצעה, כל העסקים שפועלים בתחום – כמו זירות מסחר, אפליקציות לאחסון מטבעות דיגיטליים ושירותי קאסטודי שמחזיקים נכסים עבור לקוחות, יידרשו לרישיון מיוחד ויוכפפו לפיקוח ממשלתי, בדומה לבנקים וחברות השקעות.
המהלך הזה לא התרחש בחלל ריק. בשנים האחרונות פעלו שחקני הקריפטו בממלכה תחת מסגרות חלקיות ומבוזרות, כאשר לא פחות מ-50% מחברות הקריפטו דיווחו על סירוב לפתיחת חשבונות בנק ואף סגירת חשבונות. מה שדחף חלק מהן להעביר פעילות לאיחוד האירופי ולמדינות המפרץ. אלא שכעת מבקשת הממשלה לאחד את המערך הרגולטורי, לייצר ודאות – ולהחזיר את לונדון למפת הקריפטו של אירופה בעידן שאחרי הברקזיט.
ישראל: רצון לשינוי, מדיניות שעדיין מדשדשת מאחור
לישראל יש תעשיית קריפטו פעילה וצומחת, אך נכון ל-2025 היא נשענת בעיקר על רישיונות נקודתיים שהעניקה רשות שוק ההון (הראשון ניתן ל-Bits of Gold ב-2022) ואין עדיין חוק גג שמאחד בנקאות, מיסוי ופיקוח. התוצאה: הבנקים מגבילים פתיחת חשבונות, העברות כספים נתקלות בבדיקות חריגות, וכל החלפה בין מטבעות יציבים נחשבת "אירוע מס", בניגוד להמרת דולר-שקל.
הפער הזה עמד במרכז כנס "עתיד הקריפטו בישראל" שנערך בכנסת ב-9 ביולי 2025. בדו"ח שהוצג נכתב כי הסרת החסמים יכולה להוסיף לתוצר עד 120 מיליארד דולר בעשור הקרוב, וחברי הכנסת קראו "להפסיק לדשדש". יובל רואש, מייסד ומנכ"ל Bits of Gold, ציין שתי בעיות בוערות: סירוב שיטתי של בנקים לשרת חברות קריפטו, ומדיניות מס שמטילה חבות גם על החלפה בין מטבעות יציבים. הוא הזכיר כי אפילו בפיילוט המטבע היציב של החברה BILS – השקל-היציב הראשון בישראל – נתקלה החברה בחסמי רגולציה שונים.
בינתיים, כמה יוזמות חקיקה מרכזיות החלו לראות אור, אך הן עדיין לא הבשילו להצעת חוק רשמית. בהן, בין השאר, טיוטת תקנות שניסח משרד האוצר בפברואר 2025, שקובעת מנגנון אחיד לניכוי מס במקור על עסקאות בנכסים דיגיטליים; וטיוטת חוק שגיבשו משרד האוצר ורשות המסים בדצמבר 2024, שמנסה להכניס לראשונה את המונח "נכס דיגיטלי" לפקודת מס הכנסה ולקבוע כללים ברורים יותר לרישוי וחיוב במס. איך עובד מיסוי קריפטו בישראל בשנת 2025? כל התשובות לשאלות כאן.
מדינות רבות כבר החלו לצעוד קדימה ולגבש מסגרות ברורות לפעילות הקריפטו. גם בישראל ניכרת תנועה ראשונית בכיוון – בכנסת, במשרדי הממשלה ובשטח. הדרך להסדרה מלאה עוד ארוכה, אך המגמה ברורה: יש רצון, יש צורך וכעת נדרשת גם החלטה.
