השבוע השני של העימות הצבאי מול איראן מסמן מגמה מרכזית בשווקים הפיננסיים בעולם. ב-9 במרץ 2026 הנפט זינק ביותר מ-25% ובשיא המסחר התקרב ל-120 דולר לחבית, לפני שחזר בהמשך לאזור 100 דולר. במקביל, המסחר על מדדי S&P 500 ונאסד"ק התנהל בירידות. גם שוק הקריפטו נע בחדות: ביטקוין (230,937.36 ₪) ירד בסוף השבוע מתחת ל-66 אלף דולר, ולאחר מכן התאושש בחזרה לאזור 67-70 אלף דולר.
כדי להבין כיצד אירועים גיאופוליטיים משפיעים על שוקי ההון ועל הקריפטו, צריך להסתכל על שלושה גורמים מרכזיים: מחירי האנרגיה, התגובה ההיסטורית של השווקים למלחמות באזור, והאופן שבו נכסים דיגיטליים משתלבים במערכת הפיננסית בזמן משבר.
מלכודת האנרגיה והשפעתה על הנזילות
הזינוק במחירי האנרגיה אינו נובע רק מחוסר ודאות פוליטי. השוק מתמחר סיכון פיזי ממשי לאספקה. מצר הורמוז, שדרכו עוברת בערך חמישית מתנועת הנפט והגז הנוזלי בעולם, חזר להיות צוואר הבקבוק הקריטי של הכלכלה העולמית. ברויטרס דווח שבשיא האירוע תנועת המכליות באזור כמעט נעצרה, ובשלב מסוים מספר המכליות היומי ירד לאפס לעומת 37 לפני תחילת ההסלמה.
ומכאן מתחיל החלק המאקרו-כלכלי. לפי גולדמן זאקס, עלייה זמנית של מחיר הנפט לאזור 100 דולר לחבית עלולה לגרוע כ-0.4 נקודת אחוז מהצמיחה העולמית. קרן המטבע הבינלאומית הוסיפה שזינוק של 10% במחיר הנפט, אם הוא נמשך לאורך רוב השנה, עשוי להוסיף כ-0.4 נקודת אחוז לאינפלציה העולמית ולפגוע גם בצמיחה.
במצב כזה, הבנקים המרכזיים מאבדים חלק גדול ממרחב התמרון שלהם. אם האינפלציה מטפסת בגלל נפט, הרבה יותר קשה להצדיק הורדת ריבית מהירה. זה לא אומר שהורדת ריבית הופכת ללא רלוונטית, אלא שהסיכוי להקלה מוניטרית קטן, והשוק מתחיל לדחות את הציפיות להורדות – בארצות הברית ובאירופה.
איך שוקי ההון מגיבים למלחמות באופן מסורתי?
בשלב הראשון של כמעט כל עימות צבאי גדול, שוקי המניות מגיבים באותה שפה: ירידות, מעבר לדולר, ובריחה מנכסים שנתפסים מסוכנים יותר. ב-9 במרץ ראינו שוב את הדפוס הזה. החוזים על המדדים המובילים בארה"ב ירדו ביותר מ-1.5 אחוז, הלחץ בשווקים האירופיים והאסייתיים היה חזק עוד יותר, והדולר התחזק מול מטבעות של מדינות שחשופות יותר לזינוק במחירי האנרגיה. דיברנו על הנושא גם בפודקאסט שלנו על גיאופוליטיקה וביטקוין.
אבל ההיסטוריה מלמדת עוד משהו. שוקי המניות בדרך כלל מסתגלים מהר יותר ממה שנדמה בזמן אמת. לפי ניתוח של RBC שבחן 20 עימותים צבאיים גדולים מאז מלחמת העולם השנייה, ה-S&P 500 ירד בממוצע ב-6 אחוז מההלם הראשוני עד לתחתית, וב-19 מתוך 20 המקרים חזר לרמתו הקודמת בתוך 28 ימים בממוצע. כלומר, מלחמות יוצרות בדרך כלל הלם חד, אבל לא תמיד שינוי שוק עמוק ומתמשך.
הכוכבית הגדולה היא מחירי האנרגיה. בשני האירועים ההיסטוריים שהפכו באמת למשברים מאקרו-כלכליים כבדים -מלחמת יום כיפור ב-1973 ופלישת עיראק לכווית בתחילת שנות ה-90 – הבעיה לא היתה עצם הלחימה, אלא מה שהיא עשתה למחיר הנפט, לאינפלציה ולריבית. זאת גם הנקודה החשובה להבנת המשבר הנוכחי, שבו השוק לא מתמחר רק הפעלת כוח צבאי, אלא את האפשרות של טלטלה מתמשכת בשוקי האנרגיה.
לשם השוואה, ב-13 ביוני 2025, אחרי התקיפה הישראלית באיראן, הנפט קפץ ביותר מ-9 אחוז ל-75.65 דולר לחבית, עם שיא של 78.50 דולר. באותו יום גם שוקי המניות ירדו, והכסף זרם לזהב ולדולר. שוק הקריפטו ירד יחד עם שאר נכסי הסיכון.
אבל כבר אז חלק גדול מהאנליסטים העריך ששיבוש עמוק ומתמשך באספקת הנפט עדיין אינו התרחיש המרכזי. גופים כמו גולדמן זאקס וסיטי העריכו כי פגיעה משמעותית בזרימת הנפט נראית לא סבירה בשלב ההוא, גם אם פרמיית הסיכון הגיאופוליטית עלתה. לכן, למרות התגובה החדה, יוני 2025 נשאר בעיקר אירוע של הלם שוק קצר יחסית.
במרץ 2026 התמונה שונה. הפעם, כאמור, יש קפיצה משמעותית במחיר הנפט, שיבושים חריפים יותר בשיט דרך הורמוז, ותמחור הרבה יותר אגרסיבי של סיכון אינפלציוני.
איפה הקריפטו נכנס לתמונה?
שוק הקריפטו נשאב גם לתוך אותה מערבולת מאקרו-כלכלית שפגעה גם בשאר השווקים. הזינוק במחירי הנפט בתחילת שבוע המסחר והתחזקות הדולר גררו גם את הביטקוין לירידות, בדומה לשאר נכסי הסיכון. כשהפאניקה נרגעה והנפט נסוג מעט מהשיאים, השוק רשם התאוששות מהירה, בדפוס דומה לזה שנרשם בוול סטריט. כך שהקריפטו אינו פועל לפי חוקי טבע נפרדים, אלא מגיב לאותו הלם מאקרו של אנרגיה, דולר וסיכון.
הדינמיקה המעניינת באמת מתרחשת בתוך השוק עצמו. לפי CoinGecko, שווי השוק הכולל של הקריפטו נע סביב 2.43 טריליון דולר, בעוד הדומיננטיות של הביטקוין נשמרת סביב 56%. במקביל, שווי השוק של מטבעות יציבים הגיע לכ-313 מיליארד דולר – שיא חדש שמרמז שחלק משמעותי מההון הדיגיטלי לא ממהר לצאת לגמרי מהמערכת, אלא עובר למצב המתנה בתוך "דולר דיגיטלי" או נוטה להתרכז בביטקוין. במילים אחרות, בזמן לחץ המשקיעים מעדיפים קודם כל להוריד סיכון בתוך הבית, לפני שהם יוצאים לגמרי מהמשחק.
לסיכומו של דבר, במערכת הפיננסית של 2026, המרחק בין מצר הורמוז לארנק הדיגיטלי הצטמצם דרמטית. הקריפטו כבר אינו אלטרנטיבה מרוחקת, אלא חלק משוק שמגיב כמעט בזמן אמת לזעזועים גיאופוליטיים, למחירי אנרגיה, לדולר ולתיאבון לסיכון.
