|
Getting your Trinity Audio player ready...
|
שוק הקריפטו בארצות הברית נכנס לעידן חדש. ב-17 בספטמבר 2025 קיבלה רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC) החלטה תקדימית שאישרה לראשונה השקת קרנות סל ישירות על מטבעות דיגיטליים נוספים, מעבר לביטקוין (343,613.26 ₪) ואתריום (11,468.24 ₪). מדובר בצעד תקדימי שמחזק את האחיזה של שוק הקריפטו בשוק ההון המוסדי, ומאותת על בגרות רגולטורית שלא נראתה בעבר.
התגובות לא איחרו לבוא. בתוך שבועיים בלבד הושקו בארצות הברית קרנות חדשות על ריפל (7.82 ₪) ועל דוג'קוין, ולצדן סל רב-מטבעי חדש הכולל גם את סולנה (541.62 ₪) וקרדאנו. במקביל נרשמות עשרות הגשות נוספות לרישום מוצרים חדשים, וההערכות בשוק מדברות על גל ענק של קרנות קריפטו שצפוי להגיע בחודשים הקרובים.
המספרים תומכים בתחושת ההתעוררות: לפי נתוני קבוצת CoinShares הבריטית, בשבוע אחד בלבד זרמו לקרנות קריפטו ברחבי העולם כמעט שישה מיליארד דולר, מתוכם חמישה מיליארד מארצות הברית – שיא שבועי היסטורי שמעיד עד כמה ההון המוסדי מצביע ברגליים.
מה ההבדל בין קרן סל לחשיפה ישירה למטבע
לפני הכל, מאחורי ההייפ סביב הקרנות החדשות חשוב להבין דבר אחד פשוט: קרן סל על קריפטו איננה הקריפטו עצמו. מדובר במוצר בורסאי שמאפשר להיחשף למחירו של המטבע, אבל לא להחזיק אותו בפועל. הקרן קונה ושומרת את המטבע באמצעות נאמן מוסדי, והמשקיעים רוכשים יחידות ממנה, בדיוק כמו בקרן זהב או נפט.
למוצרים הללו יש יתרונות בכך שהם מפוקחים ונגישים דרך חשבון ניירות ערך רגיל. אך לצד היתרונות קיימים גם חסרונות מהותיים. קרנות הסל גובות דמי ניהול שנתיים בטווח ממוצע שנע סביב 0.20%-0.75% ללא קשר לרמת פעילות המשקיע או תנודתיות השוק (נוסף לעמלות נוספות, כמו עמלות משמורת, רכישה ומכירה, ולעיתים גם דמי טיפול או דמי ניהול חשבון), הן נסחרות רק בשעות פעילות הבורסות, ולעיתים סובלות מפער עקיבה – סטייה בין מחיר הקרן לבין מחיר המטבע בפועל.
בחשיפה ישירה, לעומת זאת – מה שמכונה "ספוט" – המשקיע מחזיק במטבע עצמו: יכול לשמור אותו, להעביר, להשתמש בו ולפעול בשוק 24 שעות ביממה. העמלה נגבית באופן שקוף ורק כאשר מבוצעת פעולה, אין דמי ניהול שוטפים, ואין מתווך בין האדם לנכס.
לכן, גם כשהקרנות החדשות משמשות סמל ללגיטימציה מוסדית ולבשלות רגולטורית, הן אינן תחליף אמיתי למטבע עצמו. מי שמאמין בקריפטו כמודל מבוזר ופתוח יעדיף בדרך כלל את החשיפה הישירה, שהיא ליבת הרעיון שמאחורי התחום.
השינוי הרגולטורי שפתח את הסכר
להחלטת ה-SEC הנוכחית קדמה החלטה אחרת מינואר 2024 שסימלה נקודת מפנה היסטורית, במסגרתה אושרו לראשונה 11 מוצרים סחירים בבורסה (ETPs) שמבוססים על המחיר האמיתי של ביטקוין (343,613.26 ₪) – כלומר, לא על חוזים עתידיים או נגזרים, אלא על המטבע עצמו.
בספטמבר 2025 הרחיבה ה-SEC את המהלך ואישרה תקני רישום גנריים (Generic Listing Standards) לקרנות סל על נכסים דיגיטליים, בדומה למוצרים על סחורות כמו זהב ונפט. כעת, בורסות ומנהלי קרנות שעומדים בקריטריונים קבועים מראש – בהם נזילות מספקת, קיומו של שוק חוזים עתידיים מוסדר ושקיפות מסחרית – אינם נדרשים עוד לאישור פרטני לכל מוצר חדש.
בעבר תהליך כזה נמשך חודשים ארוכים ולעיתים למעלה משנה. תחת הכללים החדשים, זמן ההשקה יכול להתקצר לכ-60-75 יום בלבד. שלוש הבורסות המרכזיות – Cboe, נאסד"ק ו-Arca (הערוץ האלקטרוני של בורסת וול סטריט) – כבר נערכות להשקות בקצב שלא היה כמותו.
הקרנות החדשות שמובילות את המהפכה
החלטת ה-SEC יצרה תגובת שרשרת כמעט מיידית. בתוך שבועיים בלבד נרשמו בארצות הברית שלושה מוצרים חדשים שסימנו את תחילת העידן החדש של קרנות הקריפטו. ב-18 בספטמבר 2025 נרשמו למסחר בבורסת Cboe שתי קרנות ספוט חדשות של REX-Osprey – האחת על ריפל (7.82 ₪) והשנייה על דוג'קוין.
יום לאחר מכן, ב-19 בספטמבר, השלימה Grayscale את העלאתו למסחר של סל רב-מטבעי חדש בשם GDLC בבורסת NYSE Arca. הסל מבוסס על מדד CoinDesk Crypto 5 וכולל חמישה מהנכסים הדיגיטליים המרכזיים – ביטקוין (343,613.26 ₪), אתריום (11,468.24 ₪), סולנה (541.62 ₪), ריפל (7.82 ₪) וקרדאנו.
לאן זה הולך: הגל הבא של הקרנות
הנתונים ממחישים עד כמה המהלך הרגולטורי חולל שינוי ממשי בהתנהגות המשקיעים. לפי נתוני CoinShares, בשבוע שהסתיים ב-4 באוקטובר 2025 זרמו לקרנות קריפטו ברחבי העולם כמעט שישה מיליארד דולר, כאשר מתוכם חמישה מיליארד מארצות הברית בלבד – הזרימות השבועיות הגדולות ביותר שתועדו אי פעם.
הזרימות מתרכזות בעיקר בקרנות ביטקוין (343,613.26 ₪) ואתריום (11,468.24 ₪), אך גם מטבעות כמו ריפל (7.82 ₪) וסולנה (541.62 ₪) החלו למשוך הון משמעותי עם עלייתם למדדים המרכזיים ופתיחת חוזים עתידיים עליהם בבורסת CME.
אנליסטים ופרשנים מובילים מגדירים את השנה האחרונה, שבה הוזרמו עשרות מיליארדי דולרים לקרנות גלובליות העוקבות אחר מטבעות קריפטוגרפיים, כ"שלב ההתבגרות" של התחום – השלב שבו השוק עובר משוליים ספקולטיביים לנכס מקובל במוסדות הפיננסיים.
ההשקות של ספטמבר היו רק יריית הפתיחה. בשבועות הקרובים צופה שוק ההון האמריקאי גל שני של מוצרים, כאשר מנפיקים ובורסות כבר נערכים להרחבת ההיצע מעבר לביטקוין (343,613.26 ₪), אתריום (11,468.24 ₪), ריפל (7.82 ₪) ודוג׳קוין.
במרכז תשומת הלב נמצאת סולנה סולנה (541.62 ₪), אחת הרשתות הפעילות ביותר והשלישית בגודלה מבחינת פעילות דיפוזית ברשת. סולנה נחשבת כיום לאחת המועמדות המובילות להשקת קרן ספוט עצמאית, לאחר שמנפיקים אחדים הגישו בקשות עדכניות ל-ETF על המטבע.
המוסדיים אולי נכנסים דרך הקרנות, אבל המשמעות האמיתית רחבה בהרבה: הקריפטו עצמו נכנס דרך הדלת הראשית של הכלכלה העולמית. ובמובן הזה, מה שנראה פעם כמו חלום רחוק של קהילת מפתחים קטנה, הופך ב-2025 למציאות כלכלית שמעצבת את שוקי ההון של מחר.
