|
Getting your Trinity Audio player ready...
|
זה קורה מאחורי הקלעים, בלי שאף אחד מבחין. צרכן נכנס לסופר משלם בקופה – ויוצא. רק שבניגוד למה שנהוג לחשוב, הכסף לא עובר דרך המערכת הבנקאית הרגילה, אלא דרך רשת בלוקצ'יין. המטבע שעובר הוא USDC – מטבע דיגיטלי יציב שמוצמד לדולר – וההמרה למטבע המקומי מתבצעת אוטומטית, כמעט בזמן אמת, בלי עיכובים ובלי מתווכים. אז איך מטבעות יציבים משנים את עולם הפיננסים?
המהלך הזה הוא חלק ממגמה חדשה: שילוב של מטבעות יציבים (stablecoins) בתשתית התשלומים של החברות הגדולות בעולם – ויזה ומאסטרקארד. שתי החברות השיקו ב-2023 וב-2025 מערכות שמאפשרות לסלוק תשלומים בקריפטו מבלי לדרוש שינוי מהותי לא מהצרכן ולא מבית העסק. המשתמש לא נדרש להחזיק ארנק דיגיטלי, הקופה לא זקוקה לעדכון – והתוצאה: תשלום מהיר יותר, זול יותר, ושקוף הרבה יותר.
וזה לא קורה במקרה. לפי נתוני בורסת הקריפטו CEX.IO, סך ההעברות במטבעות יציבים הגיע ל-27.6 טריליון דולר בשנת 2024 – יותר מכל היקף העסקאות השנתי של ויזה ומאסטרקארד יחד.
אותו התשלום, תשתית אחרת
מאסטרקארד הצטרפה באפריל 2025, עם מערך שותפים משלה: Circle, Fireblocks, MoonPay ואחרים. גם כאן, הרעיון פשוט: הצרכן משלם עם מטבע דיגיטלי דרך אפליקציה או כרטיס ייעודי, והעסק מקבל את התמורה במטבע המקומי בלי שהוא בכלל מרגיש שמדובר בתשלום בקריפטו.
במסגרת הפיילוטים, השירות כבר פועל בפועל בכמה מדינות. באמריקה הלטינית, חברת Bridge (חברת בת של Stripe) מנפיקה כרטיסי ויזה שמחוברים לארנקי USDC. בסינגפור ובמדינות נוספות באסיה-פסיפיק, חברת DTC Pay מציעה כרטיסים נטענים שפועלים במתכונת דומה. גם מאסטרקארד פועלת עם חברות כמו OKX ו-MetaMask להנפקת כרטיסים שמקושרים לארנקים דיגיטליים, כשההמרה לפיאט נעשית ישירות בקופה.
היתרונות: זמינות, עלויות, שקיפות
מבחינת עסקים, השינוי הזה מהווה פתרון אמיתי לבעיות יום-יומיות, בראשן תשלום שמגיע בתוך דקות במקום להמתין יומיים-שלושה. זה משמעותי במיוחד לעסקים שמנהלים תזרים לחוץ, או שמקבלים תשלומים מחו"ל. גם העלויות מצטמצמות. עמלות בינלאומיות בכרטיסי אשראי יכולות להגיע ל-3%-5%. לעומת זאת, תשלומים במטבעות יציבים נעים סביב 0.1%-0.15%. שוב, חיסכון ניכר עבור עסקים שפועלים בזירה הגלובלית.
יתרון נוסף הוא השקיפות: כל עסקה נרשמת בזמן אמת על רשת הבלוקצ'יין. אין צורך לחכות לדו"חות חודשיים, אין עמלות נסתרות, והבקרה פשוטה ומדויקת יותר מול רואי החשבון.
לא בכל מקום, לא לכל אחד - עדיין
הפתרונות האלה עדיין לא זמינים בכל העולם. נכון להיום, ניתן לשלם כך רק עם כרטיסים ייעודיים שמונפקים על ידי שותפי ויזה ומאסטרקארד, באזורים מסוימים. בלטינו-אמריקה, כאמור, ניתן לשלם דרך כרטיסי Bridge המקושרים ל-USDC. באסיה-פסיפיק – דרך DTC Pay או כרטיסים של MetaMask ומאסטרקארד.
בישראל, השירות עדיין לא זמין. לא ניתן להנפיק כרטיסים כאלו, והסליקה המקומית אינה מחוברת לתשתיות החדשות. גם מבחינה רגולטורית, המצב לא מאפשר לעסקים לקבל תשלומים במטבעות יציבים – אפילו אם ההמרה מתבצעת ברקע. מי שכן רוצה להצטרף, נדרש לפעול דרך ספקים חיצוניים ולעמוד בכללי רגולציה מחמירים, כולל ארנק דיגיטלי תאגידי.
הקרב על תשתית הכסף רק התחיל
המרוץ הזה לא מוגבל רק לחברות אשראי. לפי דיווח מהוול סטריט ג'ורנל במאי 2025, שלושת הבנקים הגדולים בארה"ב – ג'יי.פי. מורגן, בנק אוף אמריקה וסיטיגרופ – שוקלים להנפיק מטבע יציב משותף, מגובה דולר, שישמש להעברות מוסדיות וצרכניות כאחד. מדובר באיום ישיר על ההגמוניה של מטבעות כמו USDC ו-USDT – וייתכן שגם על השליטה של חברות האשראי.
במקביל, הרגולציה מנסה להדביק את הקצב. בארה"ב מקודם חוק ה-GENIUS, שמבקש להסדיר את תחום המטבעות היציבים ולהחיל עליו סטנדרטים ברורים של שקיפות, גיבוי ומניעת סיכונים. נכון ליוני 2025 החוק עדיין בדיונים. באירופה, תקנות MiCA כבר עברו אך טרם יושמו בשטח; ובישראל, כאמור, אין מסגרת רגולטורית ברורה, וסביר כי אחרי הסדרת הרגולציה בשווקים האמריקאיים והאירופיים זה גם יזלוג אלינו.
וכך, תשתית הכסף של העולם נכנסת לתקופת מעבר: מצד אחד, טכנולוגיה שמאפשרת תשלומים יעילים, מהירים וזולים; ומצד שני מערכת פיננסית שמבקשת לשמור על שליטה. מי שינצח במירוץ הזה יקבע לא רק את העתיד של הקריפטו אלא גם את אופן הפעולה של עסקים ברחבי העולם.
