בעשור אחד בלבד צמח על המפה הכלכלית מועדון עושר חדש. לצד אנשי וול סטריט ומייסדי חברות טכנולוגיה, הופיע דור של מיליונרים ומיליארדרים שבנה את ההון שלו סביב ביטקוין (231,165.01 ₪), אתריום (7,347.25 ₪) ומטבעות דיגיטליים אחרים.
לפי הדו"ח לשנת 2025 של Henley & Partners, יש כיום בעולם כ-241 אלף מחזיקי נכסים דיגיטליים בשווי של מיליון דולר ומעלה, 450 בעלי הון של מעל מאה מיליון דולר, וכ-36 מיליארדרים שהקריפטו הוא מקור עושרם המרכזי. המספרים אולי קטנים ביחס לעושר העולמי, אבל הם משקפים את אחת ההתפתחויות הכלכליות המהירות של העשור.
איך נבנתה כלכלת הקריפטו של העשור האחרון
ביטקוין (231,165.01 ₪) הושק ב-2009 כחלופה לכסף שמנוהל על ידי גורמים ריכוזיים כמו ממשלות ובנקים, ותוך עשור הפך לחלק מרכזי של התעשייה הפיננסית החדשה. סביבו נבנתה תשתית שלמה של זירות מסחר למטבעות דיגיטליים, חברות קסטודי ואחסון, מטבעות יציבים שמגובים בדולר כמו USDC (3.11 ₪), ורשתות בלוקצ'יין שמפעילות אפליקציות מבוזרות וחוזים חכמים. התחום הפיננסי המבוזר (DeFi) וה-NFT הוסיפו עליו ממדים חדשים של חדשנות והון.
במקביל צמחו פלטפורמות חדשות – אתריום (7,347.25 ₪) הפכה לשכבת היישומים שעליה נבנים אלפי פרויקטים, ורשתות כמו Solana, Ripple ו-BNB הרחיבו את המודל עם מהירות עסקאות, קהילות מפתחים ומודלים עסקיים חדשים, שיחד הביאו את תעשיית הקריפטו לשווי שוק של כ-3.5 טריליון דולר.
המפנה הדרמטי התרחש בינואר 2024, כאשר ארה"ב אישרה לראשונה קרנות סל (ETF) ספוט על ביטקוין (231,165.01 ₪). מאותו רגע נפתח שער כניסה רשמי להון המוסדי – בנקים, קרנות גידור ותאגידים ציבוריים – והקריפטו הפך לחלק מהמערכת הפיננסית העולמית.
העושר הגדול, לפיכך, לא נבנה ממי שחזו את המחיר הבא, אלא ממי שבנו את התשתיות שאיפשרו את השוק. מנפיקות סטייבלקוינים כמו Tether ו-Circle נהנות מהריביות על הרזרבות הדולריות שמגבות את המטבעות שלהן; ומייסדי רשתות כמו את'ריום, ריפל וסטלר החזיקו טוקנים מהיום הראשון, וכשהן צמחו, ערכם הפך להון עתק.
ולצד כל אלה יש גם את סיפורי המזל של מי שנכנסו בזמן הנכון, כמו מחזיקים מוקדמים של ביטקוין (231,165.01 ₪) או יזמים צעירים שפיתחו קוד שהגיע בעיתוי הנכון. הם כמובן מוסיפים צבע לתמונה, אבל הליבה של עושר הקריפטו נבנתה סביב מי שהפכו את הרעיון לכלכלה מתפקדת.
מי מנהל את מועדון הקריפטו
מאחורי שוק הקריפטו של 2026 ישנם כמה גורמים מרכזיים בתשתיות הליבה – הבורסות, המטבעות היציבים והרשתות שעליהן מתנהלת הכלכלה הדיגיטלית. בצד הבורסות בולטות שתי הדמויות שמייצגות תפיסות מנוגדות של אותו שוק. צ'אנגפנג ג'או (CZ), מייסד Binance, בנה את זירת המסחר הגדולה בעולם. גם לאחר שפרש בעקבות הסדר משפטי עם הרשויות האמריקאיות, הוא נותר בעל השליטה המרכזי. לפי דירוג פורבס ל-2025, הונו מוערך בכ-63 מיליארד דולר.
מנגד, בראיין ארמסטרונג, מייסד Coinbase, הפך את הקריפטו לשער הכניסה של וול סטריט דרך בורסה אמריקאית מפוקחת שמעניקה שירותי מסחר וקסטודי לגופים מוסדיים. הונו מוערך בכ-13 מיליארד דולר, בעיקר ממניות חברת Coinbase הנסחרות בנאסד"ק.
מנגד, בראיין ארמסטרונג, מייסד Coinbase, הפך את הקריפטו לשער הכניסה של וול סטריט דרך בורסה אמריקאית מפוקחת שמעניקה שירותי מסחר וקסטודי לגופים מוסדיים. הונו מוערך בכ-13 מיליארד דולר, בעיקר ממניות חברת Coinbase הנסחרות בנאסד"ק.
במישור המטבעות היציבים ניצבת Tether, שהפכה את הדולר הדיגיטלי למכונת רווח אדירה ורשמה ברבעון השני של 2025 רווח נקי של כ-4.9 מיליארד דולר. המייסדים ג'יאנקרלו דבאסיני ופאולו ארדואינו נכללים ברשימת המיליארדרים של השנה: דבאסיני עם הון מוערך בכ-22 מיליארד דולר וארדואינו סביב 8-9 מיליארד.
מעל שכבת המסחר ניצב ויטאליק בוטרין, מייסד פרויקט Ethereum, שיצר את הפלטפורמה שעליה נבנים אלפי יישומים מבוזרים (DApps). לפי נתוני Arkham, ברשותו כ-240 אלף ETH בשווי של כ-1 מיליארד דולר, אם כי ההשפעה שלו חורגת בהרבה מההון שבידיו.
מלבד השחקנים הגלויים פועלת מאחורי הקלעים שכבה אפורה של בעלי הון עתק שאינם ידועים לציבור, כמו משקיעים מוקדמים, קרנות פרטיות ולווייתנים ששומרים על אנונימיות. חלק מהארנקים הדיגיטליים שייכים לבורסות ולגופי קסטודי שמנהלים נכסים בשם לקוחות, אחרים נותרו ללא זיהוי מאז ימי הביטקוין הראשונים. ההערכה הידועה ביותר היא לכתובות המיוחסות לסאטושי נקאמוטו, שבהן שמורים בין 600 אלף ל-1.1 מיליון ביטקוין שלא זזו מאז 2010 – שווי תיאורטי של יותר מ-100 מיליארד דולר.
איפה באמת נמצא ההון הגדול
הכסף הגדול של הקריפטו נמצא קודם ב-ביטקוין (231,165.01 ₪), ששומר על דומיננטיות של כ-60% משווי השוק. הוא הפך לנכס המרכזי של עולם הקריפטו, ומעמדו רק התחזק מאז שהושקו קרנות הסל החדשות, שבהן נמצאים כ-1.5 מיליון ביטקוין. אחריו ניצב אתריום (7,347.25 ₪), שמרכז כ-12% מהשוק כרגע ונחשב למנוע החדשנות שעליו בנויים תחומי ה-DeFi וה-NFT.
המקום השלישי שייך למטבעות היציבים – ובראשם USDT ו-USDC – שתופסים יחד כ-9% מהשוק. מאחורי המספר הזה מסתתרת אחת התופעות הכלכליות המעניינות של התקופה: חברות שמחזיקות רזרבות דולריות אמיתיות ומניבות מהן ריביות עתק. הרווחיות של טת'ר, למשל, כבר עקפה את זו של חלק מהבנקים האמריקאיים הגדולים. אחריהם מגיעים מטבעות כמו [xr], ו-סולנה (266.70 ₪) ומייצגים קהילות משתמשים חזקות ופעילות. שאר אלפי המטבעות הקטנים מהווים את העשירון האחרון של השוק.
רגולציה על מטבעות יציבים בארצות הברית ובאירופה צפויה לחזק את אמון השוק ולקרב עוד הון מוסדי. במקביל, קרנות סל חדשות על מטבעות כמו סולנה (266.70 ₪) ו-ריפל (4.22 ₪) יפתחו אפיקי השקעה נוספים, ותחום הטוקניזציה – הפיכת נכסים אמיתיים לנכסים דיגיטליים – צפוי להפוך את הבלוקצ'יין לתשתית לניהול נכסים גלובלית. עולם הקריפטו נבנה על תעשייה בוגרת, מנגנוני רווח ויכולת לנהל כסף דיגיטלי בעולם אמיתי.
