טראמפ לא רק תומך בקריפטו - הוא מבקר את שוק ההון
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לא רק מביע תמיכה פומבית בקריפטו, הוא גם מציב אותו כאלטרנטיבה של ממש לשוק ההון המסורתי. בשנים האחרונות, ובעיקר מאז חזרתו לבית הלבן, טראמפ מצייר את המטבעות הדיגיטליים ככוח כלכלי מתחרה לדולר ולוול סטריט. ההבדל מבחינתו ברור: בעוד שהשוק הפיננסי הישן מבוסס על חוב, רגולציה אינפלציונית וממשלות שמדפיסות כסף – שוק הקריפטו נשען על כלכלה מבוזרת, שקופה ועם היצע מוגבל.
ביטקוין מול הדולר - פתרון גיאו-כלכלי?
אחת האמירות הבולטות של טראמפ מתייחסת לכך שקניית ביטקוין "מסירה לחץ מהדולר". מדובר בהתייחסות לבעיה מבנית של הדולר כמטבע רזרבה עולמי, מה שמחייב את ארה"ב להדפיס עוד ועוד כסף וליצור גירעונות סחר. טראמפ מזהה בקריפטו, ובעיקר בביטקוין, כלי שמציע פתרון, לא מתוך חיבה לטכנולוגיה דווקא, אלא מתוך צורך אסטרטגי. בעידן שבו הדולר נשחק, טראמפ בוחר בצד של מטבע מבוזר שמציע יציבות דרך קוד.
טראמפ משנה כיוון: ממשקיעים בוול סטריט למשקיעי בלוקצ'יין
העמדה הזו אינה רק רטוריקה. טראמפ ומשפחתו משקיעים באופן ישיר בפרויקטים כמו מטבע יציב (Stablecoin) שהשיקו בשם USD1, פלטפורמת ה-DeFi שלהם "WLFI" על גבי הרשת של את'ריום, ואף מטבע מימקוין בשם TRUMP שהונפק על גבי רשת סולנה. כל אלה מבשרים מעבר חד מהשקעות מסורתיות בשוק ההון – למרחב הקריפטו. טראמפ מציב את עצמו לא רק כמשקיע, אלא כמי שמבין שהשינוי קורה, ומעדיף להוביל אותו במקום להתנגד לו.
רגולציה, אינטרסים והקריפטו של טראמפ
עם כל התמיכה הזו, עולה שאלה לא פשוטה: איך יכול נשיא מכהן לקדם רגולציה על קריפטו בשוק שבו יש לו עניין כלכלי אישי? טראמפ לא מתנער מהאינטרסים שלו, הוא מציג אותם כחלק מהחזון. מבחינתו, הפיתוח של שוק הקריפטו בארה"ב הוא לא שאלה מוסרית אלא הכרח אסטרטגי. אם אמריקה לא תאמץ את החדשנות הזו, סין תעשה זאת במקומה. הביקורת מצד המחוקקים לא מרתיעה אותו, ממשל טראמפ ממשיך לקדם רגולציה בשוק הקריפטו עם חזון שבו ביטקוין הוא נכס לאומי ולא איום רגולטורי.
במהלך "שבוע הקריפטו" באמצע יולי בקונגרס האמריקאי, שלושה חוקים מרכזיים עברו ברוב דו-מפלגתי: חוק ה-GENIUS (רגולציית מטבעות יציבים), חוק CLARITY (הגדרת נכסים דיגיטליים), וחוק Anti-CBDC (איסור על יצירת מטבע דיגיטלי על ידי הבנק המרכזי). חוק GENIUS מחייב גיבוי מלא למטבעות יציבים, רגולציה פדרלית או מדינתית וביקורת תקופתית – צעד שאישר לבנקים ולחברות גדולות להתחיל לפעול בתחום. במקביל, CLARITY מנסה לעשות סדר חוקי רחב יותר, והחוק נגד CBDC מבטא את עמדת טראמפ וקהילת הקריפטו להתנגד להנפקת מטבע דיגיטלי ע"י בנק מרכזי.
איך מתפתחת תעשיית הקריפטו בישראל?
בתחילת החודש, התקיים כנס הקריפטו הראשון בכנסת ישראל שהציג את דו"ח הוועדה הציבורית בנושא ודן בקשיים הרגולטורים שחוסמים מתעשיית הקריפטו בארץ להתפתח. באירוע ציינו חברי הכנסת כי תעשיית הקריפטו יכולה להכניס לתקציב המדינה 120 מיליארד דולר בעשור הקרוב ושהרגולציה צריכה לאפשר לתעשייה לצמוח ולא להקשות על היזמים. מנכ"ל Bits of Gold, יובל רואש, ציין כי: "דו״ח הוועדה מציג תמונה נכונה של המציאות ועכשיו הזמן לעבור ליישום בפועל." האם ישראל תתחיל לפעול בכיוון הנכון כמו המעצמה הגדולה בעולם?
אידיאולוגיה כלכלית חדשה
בסופו של דבר, טראמפ לא רק תומך בביטקוין, הוא מנסה לנסח מדיניות כלכלית חדשה שמאתגרת את הדומיננטיות של הדולר ואת התלות בוול סטריט. דרך השקעה בטכנולוגיות כמו בלוקצ'יין, קידום מטבעות דיגיטליים מבוזרים, וחיזוק השימוש בביטקוין, טראמפ מעביר מסר ברור: עתיד הכלכלה האמריקאית נמצא באימוץ הקריפטו, לא במאבק בו.
