מאז שאושרו קרנות הספוט בארצות הברית, שוק הקריפטו השתנה באופן חד. הכסף המוסדי נכנס פנימה, שוק הנגזרים התפוצץ בהיקף פעילות, והבורסות הפכו לזירת מאבק בין אלגוריתמים, סוחרים פרטיים וקרנות גדולות. אלא שמאחורי המספר שרואים על המסך פועלת מערכת כוחות מורכבת, קרנות שקונות ביטקוין (293,644.13 ₪), חברות שרוכשות בהיקפים גדולים, שוק נגזרים שמניע תנודות יומיות, נזילות הנשענת על זרימת סטייבלקוינים, וכורים שמוסיפים לשוק היצע קבוע של מטבעות.
הקרנות והמוסדיים - הכסף הגדול שמזיז הרים
האישור ההיסטורי של רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) בינואר 2024 אפשר לראשונה השקעה מוסדית ישירה בביטקוין (293,644.13 ₪) דרך קרנות סל. מאז זרמו אליהן עשרות מיליארדי דולרים – ובראשן iShares Bitcoin Trust של בלאקרוק ו-FBTC של פידליטי – שהפכו לשחקן אמיתי בשוק המטבעות הדיגיטליים.
ההשפעה שלהן נובעת ממכניקה פשוטה: בכל פעם שמשקיעים קונים יחידות קרן, מנהלי הקרן נדרשים לרכוש ביטקוין (293,644.13 ₪) אמיתי. כשהמשקיעים מוכרים – הם עושים את ההפך. כשזה קורה בהיקפים של מיליארדים, השוק כולו זז.
ב-29 ביולי 2025 אישרה ה-SEC לראשונה "יצירה ופדיון בעין" – כלומר, העברה ישירה של ביטקוין (293,644.13 ₪) בין הקרנות לשוק במקום מזומן. המהלך הזה חיזק את הקשר בין זרימות לקרנות לבין תנודות המחיר, והפך את המערכת למהירה ורגישה יותר. בימים רגועים הקרנות מתפקדות בעיקר כמנגנון שמאזן בין ביקוש להיצע, אבל כשכסף מוסדי זורם בהיקפים חריגים, הן הופכות לדוושה שמאיצה את כל השוק.
מסחר על חוזים
אם הקרנות פועלות באיטיות יחסית, הנגזרים הם ההפך המוחלט. כאן נסחרים חוזים על כיוון המחיר – בלי להחזיק את המטבע בפועל. כלומר, מסחר על חוזים שמבטיחים רווח או הפסד לפי כיוון המחיר – למעלה או למטה. זה מאפשר לסוחרים "להמר" על התוצאה, לעיתים עם כסף שאין להם בפועל, דרך מה שנקרא מינוף – השקעה שבה הבורסה מלווה כסף לסוחר ולכן יכולה להניב רווח גדול יותר, אבל גם למחוק מהר את כל סכום ההשקעה אם הכיוון מתהפך.
כשיותר מדי סוחרים ממונפים לאותו צד, מספיק שינוי קטן במחיר כדי שגל של פקודות אוטומטיות יסגור להם את העסקאות, תהליך שנקרא "ליקווידציה", או הנזלה. כשהמון סוחרים פועלים לאותו כיוון, תזוזה קטנה במחיר יכולה להצית שרשרת מכירות או קניות כפויות שמטלטלת את כל השוק.
ומה עם בורסות הקריפטו?
בורסות הקריפטו הן הזירה שבה מתבצעות הקניות והמכירות האמיתיות של ביטקוין (293,644.13 ₪), והמחיר על המסך הוא תוצאה ישירה של העסקאות הללו. כשיש עומק ונזילות, המחיר יציב; כשהנזילות יורדת, כל עסקה גדולה מסוגלת להזיז את הגרף. לכן, בתקופות שקטות גם פעולה בודדת של גוף מוסדי או "לווייתן" אחד עלולה להניע את השוק.
בבורסות כמו Binance, Coinbase, OKX ו-Bybit מתרחש עיקר המסחר הגלובלי, וכל אחת מהן משרתת קהל שונה, ממוסדיים ועד סוחרים אלגוריתמיים. מאז השקת הקרנות, יותר פעילות עברה לשעות המסחר של ניו יורק, שבהן זרימות הכסף המוסדי והמסחר בנגזרים מתכנסים לכדי מחיר אחד.
בבורסות הקריפטו מתבצע השלב האחרון של שרשרת ההשפעה על המחיר: הכסף מהקרנות והנגזרים מגיע אליהן, והעסקאות עצמן קובעות את המחיר בזמן אמת.
הסטייבלקוינים - הדלק שמניע את השוק
ברוב המסחר הגלובלי בבורסות הקריפטו וב-DeFi, המסחר אינו נקוב בדולרים אמיתיים אלא בסטייבלקוינים – מטבעות דיגיטליים יציבים שמוצמדים לדולר, כמו USDT של Tether ו-USDC של Circle. הם הפכו למטבע הסליקה הסטנדרטי של עולם הקריפטו: קל להעביר אותם, הם זמינים 24 שעות ביממה, והם מאפשרים לסוחרים לפעול בין זירות בלי תלות במערכת הבנקאית.
כאשר ההיצע של סטייבלקוינים גדל – בין אם בשל הנפקות חדשות ובין אם בעקבות ביקוש גבוה למסחר – הנזילות במערכת מתרחבת והשוק נוטה להגיב בעליות. כאשר ההיצע מתכווץ, נוצר מחסור בכסף נזיל והמסחר נרגע. המטבעות היציבים אולי לא קובעים את המחיר, אבל בלעדיהם המחיר לא היה זז.
הכורים והלווייתנים מזיזים את השוק
עד לפני כמה שנים, הכורים והלווייתנים היו בעלי ההשפעה הגדולים בשוק. הכורים – דהיינו אלה שמפעילים את מערכות הכרייה שמאמתות עסקאות ומקבלות ביטקוין חדש כתגמול – היו ספקי ההיצע העיקריים. אחרי אירוע החצייה, "הלווינג" (Halving), של אפריל 2024, שבו התגמול לבלוק ירד ל-3.125 ביטקוין, קצב ההנפקה הצטמצם לכ-450 מטבעות ביום בלבד, שזה טיפה בים לעומת הביקוש.
גם "הלווייתנים", אותם משקיעים מוקדמים שמחזיקים עשרות אלפי מטבעות, צמצמו את כוחם. בעבר עסקה אחת שלהם הייתה מטלטלת את השוק; היום רוב הפעילות שלהם מתבצעת ב-OTC – מסחר ישיר בין גופים – כדי לא להשפיע על המחיר בזמן אמת. ובכל זאת, כשארנק ותיק מתעורר או כורים שנאלצים למכור מלאי, השוק עדיין מגיב. מה היא כריית ביטקוין, איך זה עובד וכמה זמן זה לוקח?
רגעי האמת - מי שולט ומתי
ההשפעה על מחיר הביטקוין (293,644.13 ₪) משתנה כל הזמן. בשגרה, הנגזרים מכתיבים את הקצב ומוליכים את התנודות היומיות. כאשר זרימות הכסף לקרנות הספוט מתחזקות (במיוחד סביב פתיחת המסחר בניו יורק) הקרנות תופסות את ההובלה, שכן כל גידול בביקוש מאלץ אותן לרכוש ביטקוין אמיתי.
בזמני לחץ או חדשות דרמטיות, המוקד חוזר לבורסות הספוט, שם נמדדת הנזילות בפועל והמחיר מגיב לפי עומק השוק והיקף הסטייבלקוינים הזמינים. ברקע, הכורים והלווייתנים מוסיפים לעיתים תנועות נקודתיות, אך עיקר הכוח נמצא כיום בידי הקרנות, הנגזרים והבורסות.
בסופו של דבר, מחיר הביטקוין נקבע גם אלא על ידי דינמיקה בין הון מוסדי, שווקי נגזרים ונזילות דיגיטלית. הכוח עבר מהידיים של מאמינים בודדים אל מערכות שמחשבות סיכון, זרימה ומהירות – והשוק מתנהג בהתאם.
