מחקר שהוציאה לאחרונה חברת הקריפטו קוינבייס, חושף לא מעט נתונים מסקרנים ביחס לתפיסת המערכת הכלכלית שבה אנו חיים, וביחס לתועלות האפשריות של שימוש בקריפטו

ישנן שתי דרכים להסתכל על קריפטו. תפיסה אחת רואה בקריפטו בתור משהו שבכוחו לפתור רבות מן הבעיות של המערכת הכלכלית הקיימת, ומשום כך, יש סבירות גבוהה שבמוקדם או במאוחר, החברה האנושית תאמץ אותו בתור אלטרנטיבה מוניטרית, או בתור תוספת לכסף הפיאט הקיים. תפיסה אחרת גורסת כי גם אם נניח ואנו מכירים בבעיות של המערכת המוניטרית הקיימת, עדיין לא ברור שאפשר ליצור למערכת הזאת תחליף שמגיע מלמטה.

קוינבייס היא פלטפורמת קריפטו מפוקחת בארצות הברית, ובהתאם לכך, מחקר שעורכת חברה בסדר הגודל שלה מצוטט על ידי גופי הכלכלה הגדולים והחשובים. מחקר שביצעה קוינבייס ופורסם בתחילת חודש פברואר השנה, מספק לא מעט תובנות מעניינות, שיכולות לעזור לקוראים לגבש את התפיסה שלהם ביחס לקריפטו.

זול יותר

הטענה המובאת בדברי הפתיחה למחקר, היא שהמערכת הפיננסית הקיימת בארצות הברית עולה יותר מדי כסף, איטית מדי ולא נגישה מספיק. מבין השינויים בהם מעוניין הקהל האמריקאי, כ-71% מעוניינים בעמלות סליקה זולות יותר, כ-70% בעסקאות מהירות יותר, ו-63% מעוניינים בגישה טובה יותר למערכת. בנוגע ליתרונות של קריפטו, היתרון הכי גדול לפי הסקר הוא שהקריפטו הינו קל לשימוש.

נתחיל מהמחיר: אמריקאים שילמו בשנת 2022 כ-126 מיליארד דולרים בעמלות סליקה (בשוק העולמי, מדובר ב-836 מיליארד דולרים). לפי הנטען במחקר, על ידי מעבר לתשלום בקריפטו, עמלות הסליקה הללו היו יורדות משמעותית, ובכך היו נחסכים לפחות מ-74 מיליארד דולרים בשנה. בעוד עמלות הסליקה הממוצעות בכרטיסי אשראי נעות בין 1.5% לבין 3.5%, עמלת הסליקה הממוצעת בקריפטו עומדת על 0.1%. בעמלות של העברה כספים, עלויות העסקה במערכת הקיימות מגיעות גם ליותר מחמישים דולרים לכל עסקה (עמלה ממוצעת של יותר מ-6%), ואילו בקריפטו, העמלה כאמור דולרים בודדים או סנטים בודדים, ולעתים גם 0.1%.

לפי הנטען, הנושא של עלויות העברה גבוהות מדי פוגע במיוחד בשכבות החלשות: מהגרי עבודה עניים שולחים בערך 300 דולר בחודש למשפחות שלהם בבית; הבעיה היא שעלויות ההעברה של הכסף מבחינתם מסתכמות ב-250 דולר בשנה; כלומר, כמעט חודש שלם של עבודה, רק כדי לשלם עמלות העברה. יש כאן כשל שוק, שקריפטו הוא מענה ישיר אליו.

מהיר יותר

לגבי מהירות העסקה, הנתונים מלמדים כי בעוד ביצוע עסקאות על גבי הבלוקצ'יין מתרחש באופן כמעט-מיידי, העברת כספים במערכת הבנקאית הקיימת אורכת בין יום לבין שישה ימי עסקים. אפילו בכרטיס לחיוב מיידי (כרטיס דביט), העברה יכולה לקחת שלושה ימי עסקים. האמריקאים, בייחוד הצעירים שגדלו לצידו של האינטרנט, מעוניינים במערכת מהירה יותר, הזמינה לרשותם 24/7. ברשת ביטקוין, העברת כספים נמשכת לכל היותר כשעה, באתריום רבע שעה, וברשתות אחרות העברת הכסף לוקחת שניות בודדות.

לפי הסקר, למהירות הזאת יש חשיבות גדולה: הממצאים מלמדים שלו עובדים היו מקבלים את הכסף שלהם באותו היום, הם היו נכונים לעבוד יותר שעות ויותר משמרות. כלומר, תשלום בקריפטו יכול להעלות את התפוקה של עסקים, שיהיו מוכנים לשלם בקריפטו.

נגיש יותר

לגבי נגישות, כ-71% מהאמריקאים, ולמעלה מ-50% מהמבוגרים, סבורים שהמערכת אינה נגישה מספיק, ואינה מתייחסת באופן שוויוני לכולם. ניקח למשל את הנושא של פתיחת חשבון: הקמת חשבון בקריפטו הינה פעולה קלה יותר באופן משמעותי מאשר הקמת חשבון בנק. למשל, פתיחת חשבון בנק בארצות הברית דורשת הפקדה של סכום מינימלי (בערך מאה דולר), וכן כרוכה בעמלות שורה רבות. לעומת זאת, פתיחה של ארנק דיגיטלי היא למעשה פעולה חינמית לגמרי. מעבר לכך, קריפטו מאפשר נגישות לכסף יציב גם במדינות בהן אין מערכת מוניטרית יציבה.

מקרה מבחן: סולנה

אחד מן המטבעות הבולטים בשוק הקריפטו הוא סול על רשת סולנה (לעוד מידע על הרשת ניתן להאזין בפרק בפודקאסט שלנו) בסולנה שמים דגש מיוחד על עלויות עסקה נמוכות, כאשר העברת כסף בסולנה עולה 0.002 דולר בממוצע. חברת הנעליים הידועה Asics חתמה על הסכם פיילוט עם סולנה, לפיו היא תאפשר ללקוחותיה להזמין נעליים באינטרנט ולשלם באמצעות סולנה. כך, במקום לשלם 3.5% על תשלום באמצעות פייפאל, כל עסקה תעלה חלקיקי סנטים. לפי המודל שהוצג בניסוי, הראו כיצד אסיקס יוכלו לחסוך עשרות אלפי דולרים, פשוט במעבר לתשלום בסולנה.

עוד על המחקר

המחקר עסק בסנטימנט הציבורי ביחס למערכת המוניטרית הקיימת, אולם בקוינבייס עורכים המון מחקרים בכל מיני נושאים. למשל, ב-2023, פרסמה קוינבייס כי קרוב למחצית מן החברות השייכות ל-Fortune 100 מפתחות בלוקצ'יין בעצמן, משום שהן מבינות שרק כך יוכלו להישאר תחרותיות בעתיד. מעבר לכך, באוקטובר האחרון, פרסמו בקוינבייס כי בקליפורניה (הפרוגרסיבית יחסית), כ-80% מהצעירים יתמכו במועמד פוליטי שיקדם את השימוש בקריפטו.

כל המחקרים הללו מלמדים שהסנטימנט של הצעירים בארצות הברית ביחס לקריפטו הולך ומקבל צורה. "החלום האמריקאי" פשוט אכזב: בעבר, התפיסה הייתה שאם תלך ללמוד בקולג', תמצא עבודה ותוכל לקנות בית. היום, הצעירים יודעים שאם תלך לקולג', מה שיישאר לך בידיים זה בעיקר חוב, שרק ירחיק אותך מהחלום הרחוק מאוד לקנות בית. בקרב אמריקאים רבים, קריפטו כבר לא נתפס רק כהשקעה, אלא כאמצעי ממש לתשלום ומסחר; העולם משתנה, והתפיסות לגבי קריפטו משתנות גם הן.