השנתיים האחרונות היו בגדר ציפייה מורטת עצבים עבור נותני שירותים פיננסים ובכללם גם עבור קהילת המטבעות הדיגיטליים המבקשים לרכוש ולמכור מטבעות בישראל. במשך הזמן הזה, ישראל פעלה ללא צו איסור הלבנת הון בתוקף. המשמעות היא שבהיעדר פיקוח על מטבעות דיגטליים – רלוונטי, גופים בעלי ״אישור המשך עיסוק״, יכלו להמשיך לפעול ולפרש את הנהלים בדרכם. מנגד, גם המערכת הבנקאית יכלה לעשות את אותו הדבר בדיוק.

המצב הפוליטי הלא יציב בישראל והחלפת הכנסת היו למכשול בכל הנוגע לקידום אישור הצו, ונדרשה הגשה מחודשת שלו. לאחרונה ולאחר מאמצים רבים וחוזרים, הוגש הצו בשנית לאישור הועדה ע״י משרד האוצר.

לאחר תקופה ארוכה מאוד של לחצים רבים מצד התעשיה המיוצגת על ידי איגוד הביטקוין, לפני כשבועיים החלה הוועדה לדון בבקשת אישור הצו, אך עקב מורכבות הפרטים בו נקבע דיון נוסף שנערך היום (שלישי, 2/2/2021), בסופו אושר הצו בועדת חוק, חוקה ומשפט בכנסת בראשות ח״כ אשר יעקב. 

צו איסור הלבנת הון המתוקן עתיד להכנס לתוקפו בעוד 8 חודשים לאחר נוסחו הסופי והוא יכניס תחת משטר איסור הלבנת הון את כל נותני שירותי המטבע, בהם גם נותני שירותים במטבעות דיגיטליים (בהתאם לחוק הפיקוח על שירותים פיננסים מוסדרים, תשע״ו 2016), מתוך כוונה לאפשר פיקוח גם על שירותים פיננסיים שאינם בנכסים מוחשיים.

הצו המתוקן בעניין פיקוח על מטבעות דיגיטליים, מסדיר את כל הכללים הנחוצים לשם מניעה וצמצום של סיכוני הלבנת הון ומימון טרור והוא יחיל על כל אותם נותני שירותי אשראי את החובה לזהות ולאמת את פרטי לקוחותיהם, ובתנאים מסוימים גם לדווח על פעולות כספיות.