|
Getting your Trinity Audio player ready...
|
החקיקה החדשה מבית האיחוד האירופי, שתיכנס לתוקפה בשנה הבאה, היא כנראה הבשורה הרגולטורית מבין הגדולות ביחס לשוק הקריפטו.
לאחרונה עברה בפרלמנט האירופי חקיקה חשובה ביחס לאסדרת קריפטו. חוק אחד הוא למעשה קבוצה של הוראות חוק תחת הכותרת Markets in Crypto Assets regulation או בקיצור MICA.
בנוסף, עבר חוק נוסף בשם ה-Transfer Of Funds (או TFR) ובו הוראות נוספות שרלוונטיות לעניין.
מדובר בחוקים שנועדו להגן על משקיעי ומחזיקי קריפטו באיחוד האירופי, וכן למנוע או להקשות על הלבנת כספים באמצעות קריפטו.
חוקים אלו מהווים צעד רגולטורי דרמטי שישנה את שוק הקריפטו באירופה, וכפי שנראה בהמשך, כנראה שבעולם כולו. נתחיל בסקירה קצרה של השינויים ומה המשמעות שלהם.
החוקים החדשים
השינוי הגדול הראשון הוא שלפי MiCa, כל גוף שנותן שירותי קריפטו במדינות האיחוד, יצטרך להירשם תחת רגולטור פיננסי כלשהו במדינה החברה באיחוד.
בכך יווצר מצב לפיו חברה שנותנת שירותי קריפטו באיחוד, תהיה תחת הפיקוח של לפחות שני גופים באיחוד האירופי: הרשות האירופית לניירות ערך, והרשות האירופית לבנקאות.
לאחר כניסת התקנות לתוקף, חברות קריפטו יהיו כשירות לפעילות, רק כאשר הן יצביעו על מנגנונים סבירים של ניהול סיכונים בהתנהלות עם כספי לקוחות, וכן יציגו אמצעים למניעה ואיתור של הלבנת הון.
שינוי גדול נוסף נוגע למטבעות קריפטו יציבים מסוג סטייבלקוינס – מטבעות שהערך שלהם צמוד בערכו ושאינו בקריפטו (למשל סחורות דוגמת זהב, או מטבעות פיאט כגון הדולר או האירו).
לאחר השינוי שמציע הפרלמנט האירופי, מי שמנפיק מטבעות יציבים יידרש לעמוד ביחס רזרבה של אחד-לאחד בפקדונות, על מנת למנוע מצב שבו החברות לא יוכלו לעמוד במצבים של ביקוש יתר.
החקיקה החדשה נועדה למנוע מראש מצבים בדומה לקריסת המטבע היציב טרה לונה שהתרחשה בשנה שעברה, שקרס עקב משיכות יתר, והביא למחיקה של שישים מיליארד אירו, וכן לקריסתן של פירמות משנה נוספות.
מעבר לכך, החקיקה מציינת שתהיה מגבלת מסחר כלל-אירופית של עד מאתיים מיליון אירו ביום, מבחינת נפח מסחר כולל במטבע יציב.
שינוי גדול נוסף, ואולי הדרמטי מכולם, הוא הכפפת חברות קריפטו ל-TFR, לפיו כל העברה של קריפטו בסכום העולה על אלף אירו, חייבת לכלול פרטים מזהים של מקבל התשלום ושל נותן התשלום.
והמשמעות לכך היא אדירה, שהרי ישנם רבים שמשתמשים בקריפטו בשל האנונימיות שהוא מציע.
אם הקריפטו לא יהיה אנונימי, הדבר ישפיע לפחות בטווח הקצר על אנשים הרגילים לבצע מסחר בדרך הזו.
חשוב לומר שיש עוד זמן עד לכניסת החוקים לתוקף; בעוד התקנה בדבר מטבעות יציבים תיכנס לתוקף ביולי 2024, יתר התקנות ייכנסו לתוקף רק בתחילת 2025.
כמו כן, וזו נקודה חשובה מאוד, ישויות קריפטו פיננסיות מחוץ לאיחוד רשאיות עדיין לתת שירות לתושבי האיחוד, ובתנאי שהן לא מנסות לטרגט אותם כלקוחות חדשים.
המשמעות של החקיקה
לחקיקה ישנן מספר השפעות ישירות על ענף הקריפטו. אחת המשמעויות הנלוות של הצעד הזה, היא למשל שברגע שחברת קריפטו כלשהי רשומה בכל אחת ממדינות הגוש האירופי, היא יכולה לפעול מתוקף כך בכל מדינות האיחוד.
הבורסה האמריקאית Coinbase למשל קיבלה לאחרונה רישיון של ספק שירותים בדבלין; המשמעות היא שהיא תוכל לתת שירותים לכל המדינות החברות באיחוד.
ההשפעה הישירה היא ששוק הקריפטו האירופי, שהוא בערך רבע מהשוק העולמי, עומד להיות מפוקח בצורה אדוקה, בעיקר בנושא של ״הכר את הלקוח״ (KYC).
יש שטוענים שמהלך כזה של הרגולטור האירופאי עדיף על היעדר רגולציה, והצעדים שנעשים באירופה אף מתקדמים יותר מהגישה של הנעשה בארצות-הברית.
בריאן ארמסטרונג, המנכ"ל של ענקית הקריפטו האמריקאית קוינבייס, אמר ביחס לאי הוודאות הגדולה של הרגולטור האמריקאי ביחס לקריפטו שכל האופציות על השולחן.
כלומר יתכן ויבחרו בקוינבייס (שהיא סמן ימני ביחס לשוק הקריפטו) להעדיף את הוודאות של האיחוד האירופי אל מול ההפכפכות וההססנות האמריקאית.
מכל מקום, קשה שלא להניח שבמובן מסוים, הכללים החדשים של האיחוד האירופי יהוו סטנדרט מנחה ביחס לרגולציה של קריפטו כמגמה עולמית.
אנחנו בביטס אוף גולד, כחברה הפעילה הראשונה שניתן לה רישיון קריפטו מרשות שוק ההון בישראל, פועלים מיום הקמתינו לפני כעשור בשנת 2013, לצד הרגולטור.
זו הדרך של תעשיית הקריפטו להתקדם – הרגולציה היא זו שמקדמת את אמון המשתמשים בקריפטו, וזו הרגולציה שמאפשרת הכנסה והוצאה של כספים שמקורם בקריפטו למערכת הבנקאית.
ההתפחות הזאת מכיוון האיחוד האירופי היא צעד דרמטי וחשוב לשקיפות ואסדרת שוק הקריפטו.
