נוהל גילוי מרצון 2025 יוצא לדרך: עדכון חשוב מרשות המסים
ב־25 באוגוסט 2025 פרסמה רשות המסים את נוהל גילוי מרצון החדש, שמאפשר לכל מי שלא דיווח על הכנסותיו להסדיר אותן כחוק, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מלאה מהליך פלילי. לראשונה, הנוהל חל גם על הכנסות ממטבעות דיגיטליים, לצד דמי שכירות ו־חשבונות בנק לא מדווחים בחו"ל. בהתאם לתנאי המסלול הירוק, תיקים שבהם ההכנסה הבלתי מדווחת מנכסים דיגיטליים אינה עולה על 500,000 ₪ לכל תקופת הגילוי, ושווי כלל הנכסים הדיגיטליים ליום 31.12.2024 אינו עולה על 1.5 מיליון ₪, יוסדרו באמצעות דוחות מתקנים ותשלום המס – בתהליך מהיר ומקוצר. תיקים שאינם עומדים בתנאים אלה יוסדרו במסגרת המסלול הרגיל, מול פקיד השומה האזרחי, הכולל בחינת מסמכים, דיוני שומה וחתימת הסכם מסודר. ההסדרה חלה על הכנסות משנות המס 2014–2023, וכוללת תשלום מס בצירוף ריבית והצמדה בלבד – ללא קנסות. חשוב לדעת כי הפנייה אינה אנונימית, אך המידע שנמסר לא ישמש כנגד הפונה, וגם במקרים בהם תשלום מס מקריפטו נתקל בקשיים מול הבנקים – ניתן לקבל אישור לשלם ישירות מחשבונות בחו"ל.
גילוי מרצון – מודה ועוזב ירוחם
מהו הליך גילוי מרצון, מה הרלבנטיות של ההליך למשקיעי הקריפטו, מהו מיסוי קריפטו ומהם היתרונות בפניה בהליך הגילוי מרצון, והאם מדובר באמת בהזדמנות שצריך למהר ולנצל? רשות המיסים שבה ומודיעה על כוונתה להחזיר את נוהל גילוי מרצון עם דגש מיוחד למשקיעי הקריפטו, לפניכם כל המידע הרלבנטי כדי לסייע לכם לקבל החלטה מושכלת בנגע להליך הגילוי מרצון.
נוהל גילוי מרצון נועד לתת הזדמנות נוספת לאזרחים נורמטיביים שהפיקו הכנסות החייבות במס, ולא דיווחו עליהם לרשות המיסים בזמן אמת. פקודת מס הכנסה קובעת רשימה של עבירות מס וקובעת ענישה פלילית בגינן.
הנפוצות שבהן הן עבירת אי הדיווח הקבועה בסעיף 216 לפקודת מס הכנסה, ומסירת דיווח כוזב בכוונה להתחמק ממס הקבועה בסעיף 220 לפקודת מס הכנסה.
מתוך הבנה שחלק ניכר מאותם אזרחים שלא דיווחו על מלוא הכנסותיהם הינם אזרחים נורמטיביים ולא עבריינים, ומתוך כוונה להכניס לרשת המס את אותן הכנסות בלתי מדווחות, השיקה רשות המיסים בעבר נוהל לגילוי מרצון, נוהל שאפשר לבעלי הכנסות בלתי מדווחות – בעיקר בעלי חשבונות בנק בחו"ל – לפנות ביוזמתם לדווח על ההכנסות ושלם את המס, תוך קבלת חסינות מפני העמדה לדין פלילי בגין אותן עבירות מס.
החזרת הנוהל לגילוי מרצון נועד לאותה מטרה, מתן הזדמנות לאותם אזרחים נורמטיביים שלא דיווחו על הכנסות חייבות במס, ולבוא ביוזמתם, לדווח על אותן הכנסות, לשלם את המס, ולהימנע מסנקציות אזרחיות ופליליות בעתיד.
נוהל גילוי מרצון כולל גם הכנסות מקריפטו
עוד טרם להשקת הליך הגילוי מרצון, הצהיר מנהל רשות המיסים מר שי אהרונוביץ, על הכוונה לפרסם נוהל גילוי מרצון שיאפשר למשקיעי הקריפטו לדווח על הכנסותיהם, זאת מתוך ידיעה שמדובר במגזר שלם של משקיעים נורמטיביים, אשר פעלו במשך שנים והשקיעו בשוק המטבעות הדיגיטליים, מבלי לדווח לרשות המיסים על השקעותיהם, ומבלי להבין במרבית המקרים את חשיפת המס שלהם.
הרצון להסדיר את ההשקעות בשוק הקריפטו, יחד עם הצורך במציאת מקורות תקציביים חדשים בעקבות מלחמת חרבות ברזל, הביאו את רשות המיסים לצאת דווקא כעת בנוהל גילוי מרצון, תוך מתן דגש לאותם משקיעים במטבעות דיגיטליים.
אלו עסקאות חייבות בדיווח
הפסיקה בישראל אימצה את עמדת רשות המיסים לפיה מטבעות דיגיטליים מהווים "נכס הון". המשמעות היא, שכל עסקה למכירת מטבעות מהווה "אירוע מס" החייב בדיווח לרשות המיסים, ובתשלום של המס הנובע מן המכירה.
בפרסומים נוספים קבעה רשות המיסים כי המרת מטבעות דיגיטליים (לדוגמה, המרת ביטקוין באתריום כספא או כל מטבע אחר) מהווה מכירה, אף אם לא בוצע מעבר לפיאט בהמרה.
המשמעות היא, שכל המרת מטבעות מהווה אף היא "אירוע מס" החייב בדיווח ובתשלום מס רוחי הון, שכן ברגע ההמרה מבחינת רשות המיסים בוצעה מכירה של המטבע החייבת בדיווח.
מכאן, שכל עסקה שבוצעה במהלך השנים, בין אם המרת מטבעות דיגיטליים מסוג אחד בסוג אחר, ובין אם מימוש תמורת פיאט, חייבה דיווח לרשות המיסים, ואי הדיווח מהווה עבירת מס.
מקור ההשקעה וסך הרווחים
במסגרת הפניה להליך גילוי מרצון, דורשת רשות המיסים לקבל נתונים בנוגע למקור הכספים (הפיאט) אשר שימשו להשקעה במטבעות הדיגיטליים, במטרה לוודא שמדובר בכספים לגיטימיים, כספים שהופקו ודווחו כדין בעבר, טרם להשקעה בשוק הקריפטו. הוכחת מקור ההשקעה בחלוף השנים, עשויה לעורר קשיים, ולכן מומלץ להסתייע בענין זה עם אנשי מקצוע הבקיאים בתחום.
על מנת לרכז את כל הנתונים הנוגעים לרווחים שנצברו במהלך השנים, יש צורך באיסוף המידע מתוך הזירות השונות בהן פעלתם, סוגי המטבעות בהם השקעתם, הוצאות בהן עמדתם. חשוב להבין שאיסוף הנתונים יציג גם את ההפסדים שנגרמו לכם בדרך, כך שסכום המס אותו תשלמו יופחת בהתאמה.
אישור מחלקת החקירות ודיוני השומה
הפניה בנוהל גילוי מרצון מתבצעת בשלב הראשון למחלקת החקירות ברשות המיסים. מחלקת החקירות בוחנת את אמיתות המידע שמסרתם, ובודקת האם יש לה מידע מוקדם עליכם. ככל ואין בידי רשות המיסים מידע קודם על הכנסותיכם הבלתי מדווחות, תאשר מחלקת החקירות את הפניה, ותפנה את המייצגים לתיקון דוחות במסגרת "מסלול ירוק" או לדיון שומות בפני פקיד השומה האזרחי.
במסגרת דיוני השומה, ייבחן פקיד השומה את הדיווחים שמסרתם בנוגע להכנסות שצברתם, ויגיע להסכמה עם המייצג בנוגע לחבות המס שלכם. כיוון שתחום הקריפטו מעורר לעיתים שאלות מקצועיות מורכבות, כדאי לוודא כי הגורם המייצג אתכם בהליכי השומה בקיא הן בתחום הקריפטו והן בתחום המיסים.
