נקודת המוצא היא שכל מערכת פיננסית מבוססת על מוסכמות ואמון. למטבעות הרשמיים (מטבעות פיאט) יש ערך כי הם מהווים מוסכמה חברתית. גם אפיקי השקעה רבים מבוססים על אמון המשקיעים בהם, וכאשר אמון זה מתערער, משקיעים נוטים למכור את החזקותיהם בבת אחת והדבר מביא לתנודות בשווקים.

שוק המטבעות הדיגיטליים אינו יוצא דופן בהקשר זה ומבוסס גם הוא על אמון. אמון זה רגיש מאוד לשינויים, במיוחד לאור העובדה שהשוק עדיין צעיר מאוד, והשימוש במטבעות דיגיטליים כמכשיר השקעה עדיין חדש ביותר.

אירועים חדשותיים בנוגע לשוק, כמו הודעות של ממשלות וחברות ידועות, זוכים לסיקור נרחב ומשפיעים מיידית על משקיעים. כך לדוגמה ציוצים של אילון מאסק מנכ"ל טסלה על ביטול האפשרות לרכוש את רכבי החברה בביטקוין, או הודעות מטעם ממשלת סין על מדיניותה כלפי המטבעות הדיגיטליים הביאו לירידות שערים גדולות.

להבדיל, כניסת גופים גדולים כמשקיעים, תחזיות חיוביות של אנליסטים וענקיות תשלומים כמו פייפאל או מסטרקארד לזירת המסחר במטבעות דיגיטליים, הגבירו את העניין בשוק הקריפטו והובילו לעליות שערים.

בנוסף, התפיסה של מטבעות הקריפטו כ"מאגר ערך" (store of value), כלומר כנכס שיכול לשמור על ערכו בעתיד, גם היא תנודתית מאוד בהשוואה למטבעות הפיאט.

ערך הביטקוין מושפע בין היתר מהכמות המוגבלת של מטבעות ביטקוין שיונפקו אי פעם (21 מיליון). דבר זה שונה מאוד מהתנהלות עם מטבעות פיאט, בהן הממשלה יכולה לנהל כרצונה את המטבע ולהשפיע על כמותו וכך על ערכו.

הכמות הקטנה והמוגבלת של הביטקוין יוצרת בפני עצמה את "אפקט המחסור" שמגביר את הביקוש למטבע. לעומת זאת, אם המטבע לא נמצא בשימוש של מספיק אנשים או מכובד על ידי מספיק עסקים וכלכלות, הביקוש אליו עלול להיפגע.

ישנם גורמים נוספים שעשויים להשפיע על התנודתיות כמו מכירת כמות גדולה של מטבעות ב״מכה״. פעולה של משקיע יחיד שמחזיק כמות משמעותית של מטבעות עלולה בפני עצמה להרעיד את השוק.

בנוסף, שינויי רגולציה גם הם עלולים להשפיע על תנודתיות המטבעות – כמו במקרה של החלת מס על רווחים ממטבעות דיגיטליים, ורצון של משקיעים לממש את ההשקעה לפני כניסת השינוי לתוקף.