|
Getting your Trinity Audio player ready...
|
העולם הפיננסי משתנה במהירות לנגד עינינו. טכנולוגיות דיגיטליות מעצבות מחדש את הדרך בה אנחנו קונים ומשלמים, מתשלומים בטלפון הנייד כמו גוגל פיי, אפליקציות להעברת כספים ועד עסקאות במטבעות דיגיטליים כמו ביטקוין ואית'ריום. צרכנים פרטיים ועסקים פונים יותר ויותר לפתרונות פיננסיים דיגיטליים מתקדמים וחדשים, וככל שהמגמה הזו גוברת, גם מדינות מתחילות לבחון את האפשרות ליצור מטבע דיגיטלי משלהן. מה המשמעות וההשלכות? הכל בכתבה הבאה.
מטבע דיגיטלי שמונפק על ידי בנק מרכזי של מדינה (כמו בנק ישראל), נקרא CBDC – Central Bank Digital Currency.
מטבעות ה- CBDCs דומים בטכנולוגיה שבה הם בנויים למטבעות קריפטו, אך ערכם נקבע על ידי הבנק המרכזי של המדינה ושווה ערך למטבע הפיאט שלה, כלומר למטבע המקומי החוקי.
כך למעשה מטבעות CBDC יכולים להוות חלופה למטבעות המסורתיים כמו שקל, דולר אמריקאי או אירו.
לאור הצמיחה המהירה של מטבעות קריפטו ותשלומים דיגיטליים, CBDCs נתפסים כדרך המאפשרת לממשלות לשמור על שליטה במערכות המוניטריות שלהן תוך עמידה בקצב השינויים הטכנולוגיים.
ממחקר ועד לשימוש בפועל
אף כי ההשפעה של CBDCs על הכלכלה והיציבות הפיננסית של מדינות עדיין אינה ברורה, מדינות רבות כבר חוקרות את הפוטנציאל הטמון במטבעות דיגיטליים של בנקים מרכזיים, ומספר מדינות כבר השיקו CBDCs.
בין המדינות שהבנקים המרכזיים שלהם חוקרים את הנושא ניתן למצוא את ארה"ב, בריטניה, קנדה ושוודיה. בין המדינות שכבר השיקו CBDCs ניתן למצוא את סין, הודו, ניגריה, ואיי הבהאמה.
בישראל אין כרגע תוכנית להשיק שקל דיגיטלי, אך בנק ישראל פרסם כי כבר ביצע ניסוי ב"שקל דיגיטלי", וישראל אף משתתפת בניסוי בינלאומי יחד עם הבנקים המרכזיים של נורבגיה ושבדיה והבנק הבינלאומי לסילוקין (BIS) לבחינת השימוש ב-CBDCs לביצוע תשלומים חוצי גבולות.
בנק ישראל מכין תוכנית פעולה ליום שבו ייווצרו, לדעת הבנק, התנאים המתאימים להנפקה.
לדברי בנק ישראל, ביום שבוא להערכתו התועלת מהנפקת השקל הדיגיטלי תגבר על הסיכונים הפוטנציאליים, הבנק יהיה ערוך ומוכן להוציא את התוכנית לפועל.
האם CBDCs הם מטבעות קריפטו?
לא, CBDCs אינם מטבעות קריפטו. מטבעות קריפטו נוצרו כאלטרנטיבה למערכת הפיננסית המסורתית.
הם נוצרים ונסחרים באמצעות טכנולוגיית בלוקצ'יין, קשה לזייף אותם, והם מאובטחים על ידי מנגנוני קונצנזוס.
ערכם נקבע בעיקר על ידי ביקושי המשקיעים והסנטימנט בשווקים, והם מאופיינים בתנודתיות רבה, שפחות מתאימה למערכות פיננסיות של מדינות, המעדיפות יציבות.
CBDCs הם אמנם מטבעות דיגיטליים, אך אינם מחייבים שימוש בטכנולוגיית בלוקצ'יין ומנגנוני קונצנזוס, והם משקפים את הערך של מטבע הפיאט במדינתם.
הם מאפשרים לבנק המרכזי לשמור על יציבות הכלכלה ובטיחות המערכת הפיננסית, להשפיע על האינפלציה ולעודד צמיחה.
מי בכלל צריך CBDCs?
CBDCs נועדו לתת מענה למספר בעיות במערכת הפיננסית הנוכחית. לדוגמה, במדינות רבות, שבהן הגישה לשירותים פיננסיים היא אתגר עבור חלק מהאוכלוסייה.
בארה"ב, ל-5% מהאזרחים הבוגרים אין חשבון בנק, ו-13% נוספים מסתמכים על חלופות יקרות כמו המחאות דואר, הלוואות קצרות מועד ושירותי פדיון המחאות, שירותים שהעמלות עליהם גבוהות במיוחד.
מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי עשוי לאפשר יותר הכללה (inclusion) והשתתפות בכלכלה לאוכלוסיות שאין להן גישה לשירותי בנקאות.
CBDCs יכולים גם לייעל עסקאות בינלאומיות, להפחית את עלויות העסקאות, ולאפשר מחיר סביר שיקל על עסקים לפעול גלובלית. יש מי שמאמינים גם ש-CBDCs המגובים על ידי המדינה ונשלטים על ידי בנק מרכזי, יספקו לצרכנים פרטיים ועסקים אמצעי יציב למסחר במטבעות דיגיטליים, שאותו יעדיפו חלקם על פני מטבעות הקריפטו הקיימים.
סוגי CBDC
ניתן לסווג CBDCs לשני סוגים, סיטונאי וקמעונאי. CBDCs סיטונאיים מיועדים בעיקר למוסדות פיננסיים ומשמשים ייצוג דיגיטלי של כספי הבנק המרכזי.
הם דומים להחזקת רזרבות בבנק המרכזי, שמעניק למוסדות הפיננסיים חשבון להפקדת הכספים ולביצוע עסקאות בין בנקאיות ופעולות פיננסיות נוספות.
עם CBDCs סיטונאיים, הבנק המרכזי יכול ליישם מדיניות מוניטרית כמו דרישה לכמות רזרבות מסוימת או קביעת ריבית על היתרות כדי להשפיע על הלוואות.
להבדיל, CBDCs קמעונאיים מיועדים לשימוש על ידי אנשים פרטיים ועסקיים. ניתן להשתמש בהם לביצוע תשלומים, לאיחסון ערך ולהעברת כספים בפורמט דיגיטלי.
CBDCs קמעונאיים יכולים להיות מבוססים על אסימונים (tokens) או חשבונות. CBDCs מבוססי אסימון מאפשרים עסקאות אנונימיות בדומה למזומן בעולם הפיזי.
לעומת זאת, CBDCs מבוססי חשבון דורשים אימות זהות, והעסקאות נרשמות בפנקס חשבונות המשויך לחשבון המשתמש. הבחירה בסוג ה- CBDC המתאים תלויה ביעדי המדיניות שרוצים להשיג וחיונית להבטחת היציבות והיעילות של המערכת המוניטרית.
על אילו תחומים ישפיעו מטבעות דיגיטליים של בנקים מרכזיים?
את ההשפעה של מטבעות דיגיטליים של בנקים מרכזיים לטובה או לרעה נהיה עשויים לראות במספר תחומים, כמו הכללה פיננסית, פרטיות, ואבטחה. הנה מספר תחומים שצפויים להיות מושפעים מ-CBDCs:
הכללה פיננסית
מטבעות דיגטליים של בנקים מרכזיים עשויים לאפשר שירותים פיננסיים בנוחות ובעלות נמוכה יותר לאנשים שכיום אין להם גישה למערכות בנקאיות מסורתיות.
זהו פתרון שיאפשר גם לאוכלוסיות שאינן צורכות שירותי בנקאות להשתתף בכלכלה. אך קיים גם חשש שמי שאין להם גישה לטכנולוגיה או שהם חסרי אוריינות דיגיטלית, יישארו מאחור, דבר שרק יגדיל את הפערים הדיגיטליים ואת אי ההשתתפות בכלכלה.
אבטחה
מכיוון ש-CBDCs מסתמכים על טכנולוגיה דיגיטלית, הם חשופים לאיומי אבטחת סייבר והתקפות.
פריצה לרשת והתקפה עליהן עלולה לגרום לאובדן כספים או מידע רגיש, מה שעלול לסכן את המשתמשים והכלכלה.
מאידך, CBDCs יכולים להשתמש בטכנולוגיית בלוקצ'יין מתקדמת או בטכנולוגיות דומות כדי לספק אמצעי בטוח ושקוף לביצוע עסקאות, ובכך דווקא להפחית את הסיכון להונאות והלבנת הון.
ייעול והוזלת עלויות
CBDCs יכולים לשפר את היעילות של מערכות תשלום ולצמצם את זמני העסקאות, כדי לספק חוויה טובה וחלקה יותר לצרכנים ולעסקים. הם יכולים ליצור קשר ישיר בין צרכנים לבנקים מרכזיים, ולבטל את הצורך במתווכים ובתשתיות יקרות.
זה יכול להפחית משמעותית את עלויות העסקאות עבור צרכנים עסקיים, במיוחד בעסקאות בינלאומיות ובכך לעודד פעילות כלכלית של חברות בכל רחבי העולם.
יישום מדיניות מוניטרית ויציבות פיננסית
בנקים מרכזיים יכולים להשתמש ב-CBDC כדי לפקח ולהשפיע על הכלכלה בצורה יעילה יותר על ידי קביעת שערי ריבית, יישום צעדי "הרחבה כמותית" ושימוש בכלים נוספים של מדיניות מוניטרית.
בניגוד לבנקים מסורתיים המחזיקים פיקדונות לקוחות, CBDCs מצמצמים את הסיכון של קריסת בנק או הסתערות על בנק למשיכת כספים, כיוון שהסיכון השיורי נשאר בידי הבנק המרכזי ומאפשר יותר יציבות וביטחון פיננסיים.
פרטיות
מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי יכול לכאורה לספק פרטיות גבוהה יותר מזו שמספקת המערכת הבנקאית של היום, עם השימוש בכרטיסי אשראי ואפליקציות תשלומים שונות, כאשר הפעולות הפיננסיות מתועדות על ידי גורמים רבים.
אך השימוש ב-CBDCs עלול גם לגרום לחלק מהאנשים והעסקים דווקא חשש לפרטיות, כיוון שלבנק המרכזי יהיה יותר מידע על פעילותם הפיננסית, ללא האנונימיות המאפיינת את מטבעות הקריפטו.
"שיבוש" המערכת הפיננסית (disruption)
CBDCs עלולים לגרום לשיבוש (disruption) של המערכת הפיננסית כפי שהיא מוכרת לנו היום.
יישום CBDCs ידרוש הקמת תשתיות ושינויים משמעותיים בתפעול המערכת הפיננסית, תהליך שעלול להיות מורכב וממושך, ולהוביל לשינויים משמעותיים בתפקידים ובפונקציות של מוסדות פיננסיים מסורתיים כמו בנקים, לאובדן מקומות עבודה ולשינויים כלכליים אחרים.
מהן ההשלכות האפשריות של השימוש ב- CBDC על הכלכלה העתידית ועל כלכלת הקריפטו?
בעוד ממשלות ברחבי העולם בודקות את האפשרות ליצור מטבעות דיגיטליים משלהן, ההשפעות הפוטנציאליות של CBDCs על המערכת הפיננסית ובמיוחד על המבנה הפיננסי של הכלכלה, עדיין אינן ידועות.
אם ייושמו, CBDCs יכולים לשנות משמעותית את הדרך בה משקי בית מנהלים את ההוצאות וההשקעות שלהם, את האופן שבו בנקים מחזיקים רזרבות, ואת אופן קביעת שערי הריבית.
גם ההשפעה על מגזר השירותים הפיננסיים והכלכלה בכללותה אינה ידועה.
נעלם נוסף במשוואה הוא מה יהיו ההשפעות של מעבר ל-CBDCs על יציבות המערכת הפיננסית. לדוגמה, מה יקרה במצב שלא תהיה מספיק נזילות בבנק המרכזי במקרה של משיכות גדולות בזמן משבר פיננסי? חוסר הודאות לגבי ההשלכות האפשריות של השקת CBDC מדגישות את הצורך בתכנון קפדני ובניהול סיכונים גם בפיתוח ויישום של CBDCs.
האם תהיה ל-CBDCs השפעה על כלכלת הקריפטו?
נכון לכתיבת כתבה זו, בפברואר 2023, עלתה הצעת חוק חדשה בארה"ב: לאסור על הפד להנפיק דולר דיגיטלי.
זהו הניסיון השני של חבר הקונגרס טום אמר בשנתיים האחרונותת למנוע CBDC במדינה, שנמצאת בתהליכי מחקר ופיתוח של המטבע הדיגיטלי של הבנק המרכזי.
בינתיים, בנק ישראל מפרסם טיוטה לפיקוח על סטייבלקוינס (מטבעות דיגיטליים יציבים).
אחרים אומרים שיכול מאוד להיות שמטבעות דיגיטליים של בנקים מרכזיים דווקא אינם מהווים איום על מטבעות קריפטו, להיפך.
CBDCs יכולים להעניק תוקף נוסף לטכנולוגיית הבלוקצ'יין ויותר אמינות לקריפטו, כאשר אזרחים ייראו שגם הממשלה משתמשת בטכנולוגיה הזו.
ועד שמטבעות דיגיטליים של בנקים מרכזיים יהיו רלוונטיים לכל אחד מאיתנו, אנחנו מזמינים אתכם לקחת חלק בכלכלה חדשה בצורה בטוחה וקלה, לרכוש מטבעות ביטקוין או אתריום דרך האתר שלנו וזמינים לסייע לכם בכל שאלה בתהליך הקניה והמכירה שלכם, בכל מטבע שבחרתם.
