|
Getting your Trinity Audio player ready...
|
יום כיפור הוא זמן שבו רובנו עוצרים, מתבוננים על השנה החולפת, מביעים חרטה על דברים שאנחנו מצטערים עליהם, ומבקשים תיקון. השנה עצרנו גם אנחנו לבחון כמה מהטעויות והאתגרים הגדולים אתם התמודדה תעשיית הקריפטו מאז היוסדה, מה למדה מהם, ואיך צמחה והשתפרה הודות לאותם משברים. הנה כמה מהטעויות הבולטות ומה שתוקן בעקבותיהן.
רגולציה איטית: מחוסר הסדרה להסדרה
בעבר, תעשיית הקריפטו פעלה ללא מסגרת חוקית ברורה, מה שיצר חששות אצל משקיעים פרטיים ומוסדיים רבים. תחומים מרכזיים כמו אימות זהות באמצעות הליך "הכר את הלקוח", מניעת הלבנת הון, והגנה על כספי לקוחות, לא היו תחת פיקוח רגולטורי ברור, מה שאפשר לכמה פלטפורמות לפעול ללא שקיפות וללא בקרות מתאימות. היעדר הרגולציה אפשר למספר פלטפורמות לפעול בשיטות לא אתיות שהובילו להפסדים ופגעו באמון הציבור והמשקיעים המוסדיים.
התיקון: בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי בנושא הרגולציה. מדינות רבות ורגולטורים ברחבי העולם החלו לפתח תקנות וחוקים המגנים על המשקיעים, מחייבים שקיפות, ומוודאים שהתעשייה פועלת לפי סטנדרטים ברורים. גם בישראל התפתחה מאוד הרגולציה, וכיום חברות ישנן קריפטו ישראליות שנדרשות לעמוד בסטנדרטים גבוהים ולפעול ברישיון. כמי ששואפת להוביל ולשמש דוגמה בתחום זה בארץ, ביטס אוף גולד גאה להיות חברת הקריפטו הפעילה הראשונה בישראל שקיבלה רישיון קבוע של נותן שירותים פיננסים מטעם רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון.
הנזק לסביבה ושיפור צריכת האנרגיה: מזיהום לפתרון
בשנותיה הראשונות, כריית הביטקוין צרכה כמויות אדירות של אנרגיה, מה שעורר דאגה וביקורת רבה על ההשפעה הסביבתית שלה. פעילות הכרייה האינטנסיבית הושוותה לתעשיות מזהמות אחרות בשל צריכת החשמל הגבוהה לצורך ייצור מטבעות דיגיטליים, במיוחד באזורים שבהם החשמל מופק מדלקים מזהמים. ביקורת רבה נשמעה על כך שכריית ביטקוין יוצרת עומס על רשתות חשמל ומוסיפה לזיהום האוויר, מה שעורר תהיות לגבי ההיגיון בייצור מטבעות קריפטו בעולם עם מודעות הולכת וגוברת למשבר האקלים.
התיקון: התעשייה למדה מהביקורת ויצרה פתרונות חכמים יותר. חוות כרייה רבות מתבססות כיום על מקורות אנרגיה מתחדשים, במאמץ לשלב את הבלוקצ'יין עם גישה אקולוגית ולהתמודד עם האתגרים של שינויי האקלים בצורה אחראית יותר.
בועת ה-NFT: מהייפ לתוכן אמיתי
עולם ה-NFT התפוצץ בשנת 2021 עם עסקאות בסכומים דמיוניים של תמונות, קטעי וידאו ויצירות אמנות דיגיטליות. אך חלק גדול מהשוק היה מבוסס על טרנד קצר מועד. במרץ 2021, האמן הדיגיטלי מייק וינקלמן, הידוע בכינויו Beeple, מכר יצירה דיגיטלית במכירה פומבית של בית המכירות הפומביות קריסטיס תמורת 69 מיליון דולר. המכירה הביאה לפריצת תחום ה-NFT לתודעת ההמונים ולמיינסטרים, מחירי ה-NFT זינקו לגבהים אסטרונומיים, ומוצרי NFT רבים נמכרו בסכומים גבוהים, ללא ערך ממשי או שימוש מעשי מלבד היותם חלק מהטרנד. זמן קצר לאחר מכן, מחירי ה-NFT צנחו בצורה דרמטית, ורבים מהמשקיעים שנכנסו לשוק בתקופת ההייפ ספגו הפסדים כבדים.
התיקון: מתוך הכשל הזה, התעשייה החלה להבין שה-NFTs צריכים להציע ערך מעבר להיותם פריטי אספנות. התפתחות משמעותית חלה עם כניסת טכנולוגיית ה- NFTs לשימושים מעשיים יותר, כמו נכסים במשחקי מחשב, זכויות שימוש דיגיטליות, יצירות אמנות שמשולבות עם תכנים פיזיים, ונכסים דיגיטליים ב'נדל"ן וירטואלי'. הטכנולוגיה התקדמה לכיוון של יצירת פלטפורמות אמינות יותר, שמשמשות כאמצעי לבעלות דיגיטלית ופרויקטים עם ערך אמיתי לשימושים משולבים בעולם האמיתי והדיגיטלי.
לדוגמה, פלטפורמת Decentraland היא פלטפורמה מבוססת בלוקצ'יין שמאפשרת למשתמשים לרכוש, להחזיק, ולסחור ב'נדל"ן וירטואלי' ובנכסים דיגיטליים. משתמשים יכולים לרכוש שטחים דיגיטליים ("חלקות קרקע" דיגיטליות) ולבנות עליהן תכנים שונים כמו חנויות, גלריות אומנות, בתי קזינו וירטואליים, ואפילו הופעות חיות. לדוגמה, Decentraland יצרה שיתופי פעולה עם מותגים בינלאומיים כמו סות'ביס (Sotheby’s) שפתחה גלריה דיגיטלית, וממחישה איך טכנולוגיית NFT יכולה לספק למשתמשים ערך כלכלי וחוויות יצירתיות גם בעולם הוירטואלי.
דוגמה נוספת היא פלטפורמת NBA Top Shot, פלטפורמה המשתמשת בטכנולוגיית בלוקצ'יין כדי להנפיק רגעים דיגיטליים (Moments) של משחקי NBA, בפורמט של NFT. הפלטפורמה מאפשרת לאוהדי כדורסל לרכוש, להחזיק ולסחור ברגעים דיגיטליים ייחודיים הכוללים קליפים קצרים של משחקים מפורסמים. הרגעים מסודרים לפי רמות נדירות, ומספקים לאוהדים תחושת בעלות על קטעי וידאו איקוניים בצורה דיגיטלית. גם NBA Top Shot מהווה דוגמה טובה לפלטפורמת NFT שהצליחה לעבור את שלב ההייפ ולהפוך למוצר יציב שמספק ערך אמיתי למשתמשים באמצעות חיבור עמוק לתרבות ולחוויה של אוהדי הספורט.
הקריסות של Mt. Gox ו-FTX: מחוסר שקיפות לאבטחה וביטחון ללקוחות
הקריסות של בורסות Mt. Gox בשנת 2014 ושל FTX בשנת 2022 היו נקודות ציון משמעותיות בתעשיית הקריפטו. במקרה של Mt. Gox, שהייתה באותן שנים בורסת ביטקוין מרכזית, פרצת אבטחה הובילה לגניבת ביטקוין בשווי מיליארדי דולרים, לפירוק הבורסה, ולפגיעה באמון הציבור בתעשיית הקריפטו כולה. הקריסה של FTX כמה שנים מאוחר יותר, ב-2022, נבעה מהתנהלותה העסקית: התברר כי החברה שלא היה עליה פיקוח רגולטורי במדינה שבה ההסדרה מפותחת (לבורסה היה רישיון באיי הבאהאמס) השתמשה בכספי לקוחות כדי לכסות הפסדים תפעוליים, מהלך שפגע באמון המשקיעים והוביל לקריסת החברה תוך ימים ספורים ואובדן כספי משקיעים.
התיקון: שני האירועים הכריחו את תעשייה להפיק לקחים משמעותיים ולתקן את דרכיה. מאז קריסת Mt. Gox, קמו בורסות חדשות שמעמידות בראש סדר העדיפויות את ביטחון הלקוחות, עם מנגנונים מתקדמים של אבטחה כמו אחסון קר (cold storage), ביטחונות משמעותיים לכספי המשתמשים, ושקיפות מוגברת בפעילותן הפיננסית. המקרה של FTX הוביל להגברת המודעות לניהול סיכונים נכון והפרדה ברורה בין כספי לקוחות לכספים תפעוליים. בעקבות הקריסה, גברו הקריאות לרגולציה מחמירה יותר שמטרתה להבטיח יציבות בשווקים ולמנוע התמוטטויות דומות בעתיד. ראוי לציין כי לאחרונה Mt. Gox עצמה החזירה חלק מהמטבעות שנגנבו לפני עשור, מה שממחיש את הנחישות של אנשים טובים בתעשייה להתמודד עם הכשלים ולשפר את האמון במערכות הקריפטו.
לומדים מהעבר, מסתכלים אל העתיד
כמו תעשיות רבות, תעשיית הקריפטו עוברת מאז היוסדה מסע ארוך של שיאים ומשברים. אבל אפשר להגיד בביטחון, שהתעשייה לומדת מהטעויות ומקפידה להשתפר ולצמוח. כל אחת מהטעויות הללו היוותה שלב נוסף בדרך לעתיד שקוף יותר, מאובטח יותר, ויציב יותר. אמנם תעשיית הקריפטו עדיין צעירה, אבל אפשר כבר לומר בביטחון שהיא ממשיכה כל הזמן ללמוד ולהשתפר, ואת החרטות שלה מביעה לא במילים, אלא במעשים.
