|
Getting your Trinity Audio player ready...
|
פתרון טכנולוגי חדשני בשם LNMesh, יכול עקרונית לשמש להעברת ביטקוין ללא חיבור פעיל לאינטרנט. האם עולם הקריפטו עומד בפני תפנית? ויהיה ניתן לשלם בביטקוין החל מעוד רגע ממש?
הביטקוין משנה את העולם בשנים האחרונות, באופן שבו הוא גורם לאנשים לחשוב על כלכלה וכסף. אולם ביטקוין הוא קודם כל פתרון טכנולוגי: יצירת הביטקוין אפשרה את הקיום של מערכת תשלומים מבוזרת, כזאת שאינה נשלטת על ידי אף גורם מרכזי מכוון, ולמרות זאת שומרת על אמינות חסרת תקדים, בזכות מספר מנגנונים טכנולוגיים שגם מי שהם רק "סקרני קריפטו" כבר מכירים.
בהיותו פתרון טכנולוגי, הביטקוין נשען במידה רבה על טכנולוגיה לצורך תפקוד תקין: כל עסקה בביטקוין מאומתת על גבי הבלוקצ'יין בזמן אמת, ולכן דורשת חיבור לאינטרנט (לצורך חיבור ל-Node מאמת) של שני הצדדים לעסקה. מעבר לכך, אחד היתרונות של ביטקוין הוא בכך שהוא מאפשר העברה של מטבעות, למקומות בהם קשה להסתמך על המערכת הבנקאית, למשל במדינות נחשלות או באזורי מלחמה. עם זאת, ההעברות הללו עדיין נשענות על קיומו של חיבור לאינטרנט.
אולם לאחרונה פורסם בעולם הקריפטו כלי חדשני, שיכול לאפשר העברות של ביטקוין גם במצב אופליין. איך זה עובד? קודם כל צריך לעשות יישור קו מהיר על רשת הברק (או רשת הלייטנינג) של ביטקוין.
השכבה השנייה שאתם חייבים להכיר
הביטקוין יצר מהפכה, אולם כפי שרומא לא נבנתה ביום אחד, גם מהפכת הביטקוין והקריפטו נעשתה ועדיין קורית בשלבים. חיסרון אחד למשל של ביטקוין, וכזה שמובנה בשיטה, היא הסקיילביליות הנמוכה של הרשת. בקליפת אגוז, נסביר כי היות וכל בלוק הוא מגה אחד בקירוב, וכל עסקה היא 250 ביטים באופן קבוע, יוצא שרשת הביטקוין יכולה להכיל עד שבע עסקאות בשנייה לכל היותר. לשם השוואה, מערכת האשראי העולמית של ויזה, יכולה להתמודד עם 65,000 עסקאות בשנייה. המשמעות היא שרשת הביטקוין לא יכולה להתמודד עם נפח עסקאות רחב מספיק כדי לתמוך בהיקף שימושים מאסיבי באמת.
כדי לפתור את בעיית הסקיילביליות, הומצאה רשת הברק (ה-Lightning Network); גם היא, כמו הביטקוין, נחשפה על ידי חשבון אנונימי (אך בטוויטר), ולאט לאט תפסה תאוצה. רשת הברק היא מה שנקרא פרוטוקול משני (או "שכבה שנייה") שנבנתה מעל רשת הביטקוין הראשית, ומאפשרת לבצע עסקאות ביטקוין מהירות וזולות באופן משמעותי.
איך אפשר לעשות פתאום עסקאות מהירות וזולות על גבי רשת הביטקוין? משום שהן לא מבוצעות על גבי הרשת, אלא מחוץ לה. הרעיון המרכזי של רשת הברק הוא לאפשר למשתמשים לפתוח ערוצי תשלום (payment channels) ישירות ביניהם: כך ניתן לבצע עסקאות רבות בין שני צדדים מבלי לתעד אותן על הבלוקצ'יין הראשי, ורק כאשר סוגרים את הערוץ, העסקאות נרשמות על גבי הרשת. כך אפשר גם לחסוך המון עמלות על העברות בביטקוין, וגם לעשות אלפי עסקאות בשנייה.
אז איך עושים עסקאות אופליין?
המודל של רשת הברק שהוצג לעיל, עדיין נסמך על מאמת (Node) שמחובר לצדדים בחיבור לאינטרנט. אולם לפי המודל שהוצג במאמר שנכתב מאת חוקרים מאוניברסיטת מיאמי, ניתן ליצור תשתית שתאפשר לבצע עסקאות בביטקוין גם באופן שאינו מקוון.
לשלם בביטקוין – איך זה עובד?
במקום אינטרנט, המודל משתמש "בתיאום" של רשתות ("mesh networks", לכן זה נקרא LNMesh, קרי Lightning Network Mesh): החיבור משלב את יכולות הבלוטות' בטלפון, יחד עם WiFi (כאן יתכן שחלקנו זקוקים להבהרה: המונח WiFi אין משמעו חיבור אלחוטי לאינטרנט, אלא טכנולוגיה להעברת אותות חשמליים. היא אמנם משמשת לצורך אינטרנט, אבל יכולה לשמש גם לשמש עבור תקשורת באופן אחר). בנוסף, בתור מאמתים, השתמשו החוקרים במחשבי Raspberry Pi, מעיין מחשבים קומפקטיים וזולים במיוחד, בעלות של כמה עשרות דולרים ליחידה. כך הצליחו לבנות מעין רשת ברק מקומית במעבדת ניסוי, שאפשרה לבצע העברות של ביטקוין ללא צורך באינטרנט, וזאת באחוזי הצלחה כמעט מושלמים.
מה זה אומר לשלם בביטקוין?
ישנם עוד דברים שצריך לפתור (למשל הנושא של תיאום בין המחשבים והארנקים ללא קיומו של חיבור לאינטרנט), אולם מבחינה פוטנציאלית יש כאן אפשרות להרחיב את השימושים בביטקוין באיזורים בהם אין תשתיות אינטרנט (התשתיות שהוקמו בניסוי הן זולות ופשוטות מאוד, ובכך יתרונן כמובן). יתכן ויש בניסוי הזה את תחילתו של שלב נוסף במעבר של ביטקוין מהיותו כלי לצבירת ערך, לאמצעי תשלום נוסף, שיכול להיות יעיל יותר מזה של המערכת הכלכלית בה אנו חיים כיום.
