|
Getting your Trinity Audio player ready...
|
כנגד בורסות הקריפטו בייננס וקוינבייס, הוגשו תביעות בגין הפרות שונות מצד הרשות לניירות ערך בארצות הברית. מה שחשוב לדעת על התביעות הללו, ועל ההשפעה שלהן על ענף הקריפטו בכללותו.
חודש מאי האחרון כלל לא מעט אתגרים עבור שוק הקריפטו. נפח המסחר החודשי בענף עמד על 439 מיליארד דולר, ירידה של כ-27% ביחס לחודש אפריל (אז עבר נפח המסחר את ה-600 מיליארד דולרים); במרץ השנה אגב, נפח המסחר היה כמעט טריליון דולרים, יותר מכפול.
הירידה הזאת אינה מקרית. השינוי בנפח המסחר במאי, נובע גם מחוסר אמון שנוצר ביחס לשתי בורסות הקריפטו הענקיות, בייננס וקוינבייס.
עבור מי שלא מכיר אותן וזקוק למעט רקע, נספר שבייננס היא בורסת קריפטו גדולה: במרץ 2023, כאשר נפח המסחר הכולל הגיע לכמעט טריליון דולרים, יותר מחצי ממנו בוצע בבייננס; בימי השיא שלה, כ-70% מכל המסחר הכולל בקריפטו נעשה דרכה.
יחד עם זאת, חשוב לדעת – בייננס איננה מפוקחת על ידי הרגולטור בארצות הברית (וגם לא בישראל).
לצידה, קוינבייס, שדווקא כן מפוקחת, היא בורסת הקריפטו הגדולה ביותר שמונפקת בבורסה לניירות ערך, וכן הגדולה ביותר הפועלת בארצות הברית באופן מפוקח (מיד נפרט על כך יותר).
כנגד בייננס הוגשה לפני כמה חודשים תביעה מצד ה-CFTC (הרשות האחראית בארצות הברית על חוזים עתידיים), ובתחילת החודש הוגשה גם תביעה נגד בייננס מצד ה-SEC (הרשות האמריקאית לניירות ערך).
במקביל הוגשה על ידי ה-SEC תביעה גם נגד קוינבייס בגין הפרות מעט שונות שבוצעו מצידה לכאורה. מה קרה כאן, ומה המשמעות האמיתית של ההליכים.
ההפרות לפי ה-SEC
אז מה בעצם רוצה ה-SEC מבורסות הקריפטו? במקרה של בייננס, ישנם שלושה אישומים עיקריים. הראשון הוא שהיות ובייננס אינה מפוקחת בארצות הברית, היא אמורה שלא לתת שירות ללקוחות אמריקאיים.
עם זאת, הטענה שבפועל היא כן עושה זאת. לפי הכתוב בכתב התביעה, צוטט סמנכ"ל התפעול של בייננס אומר לקצין הציות בחברה: "אנחנו פועלים כבורסה לניירות ערך ללא רישיון בארה"ב, אחי".
לפי הנטען, בייננס פעלה על ידי הסתרה כדי לאפשר פעילות של לקוחות אמריקאים בחברה.
אישום נוסף הוא ערבוב בין כספי לקוחות לבין נכסי החברה במקלטי מס כגון איי קיימן, מה שמעמיד בסיכון את נכסי הלקוחות.
האישום השלישי הוא שהמטבעות שהנפיקה בייננס: BNB ו-BUSD, הם למעשה ניירות ערך ולא סחורה.
היות והם ניירות ערך, המסחר בהם היה צריך להיעשות בהתאם לנהלים ולהגנות המוקנות ללקוחות לפי דיני ניירות ערך, מה שלא קרה בפועל. בנוסף לתביעה הזאת, ה-SEC הגישה בקשה לצו זמני להקפאת נכסי החברה בארצות הברית (שבינתיים בוטל בעקבות הסכם בין בייננס ל-SEC שאושר על ידי בית המשפט).
הסיפור של קוינבייס דומה ורלוונטי רק לאישום השלישי נגד בייננס שצוין לעיל, עם הבדלים מסוימים.
מה בקוינבייס מפריע באמת ל-SEC? בניגוד לבייננס, קוינבייס היא חברה ציבורית הנסחרת בבורסה בארצות הברית.
בהתאם לכך, היא נדרשת לרשום למסחר את ניירות הערך שהיא מציעה. בקוינבייס אפשר לקנות מגוון של מטבעות דיגיטליים, דוגמת ביטקוין ואתריום, סולנה, קרדנו ועוד.
ה-SEC לא רואה את הביטקוין והאתריום כניירות ערך (אלא סחורה, Commodity), ולכן לא מחילה עליהם חובת רישום.
לעומת זאת, סולנה, קרדנו ומטבעות נוספים דווקא כן צריכים להיות רשומים כניירות ערך.
משום כך, ה-SEC טוענת שקוינבייס אפשרה מסחר בלפחות 13 נכסים אחרים, שלא נרשמו ולא דווחו כנדרש על ידי קוינבייס, ולכן הפרה חוקים שונים מהעולם של דיני ניירות ערך.
מבחן הוואי
למה בעצם ה-SEC לא מחילה חובת רישום על אתריום וביטקוין, אך כן מחילה אותה על מטבעות אחרים? הדבר נובע ממדיניות שגיבשה ה-SEC ביחס לתחום. גארי גנסלר, יו"ר ה-SEC שנכנס לתפקידו בתחילת 2021, החליט להכניס לתחום השיפוט של ה-SEC מספר רב מאוד של מטבעות לפיקוח.
מה שמנחה את ה-SEC לקבוע האם מטבע דיגיטלי מסוים ראוי להיות רשום ומפוקח בתור נייר ערך, הוא מבחן הלקוח מהפסיקה האמריקאית בתחום ההשקעות, בשם מבחן הוואי (Howey Test).
לפי מבחן זה, המבוסס על פסק דין מאמצע המאה הקודמתֿ, מיזם להשקעה צריך להיות רשום ומפוקח אם המשקיע (מי שרכש את הנכס הפיננסי) מצפה לרווח (אך עלול גם להפסיד) כתוצאה ממאמציהם של אחרים, שמכווינים את הפעילות בנכס הפיננסי.
לביטקוין ואיתריום אין בעצם "גרעין שליטה" שמכוונים את פעילות המטבע, ולכן הם אינם מתאימים לסיווג של נייר ערך.
עם זאת, הטענה היא שמטבעות אחרים כמו סולנה מנוהלים על ידי גוף מרכזי, שמכוון את הפעילות של המטבע, ולכן הם ראויים להיות מסווגים כנייר ערך.
מכיוון שהם לא נרשמו כך, אזי עצם האיפשור של מסחר ופעילות פיננסית במטבעות הללו מהווה הפרה לפי ה-SEC.
מה זה אומר לגבי ענף הקריפטו?
לכאורה יש מי שיטען שהתביעות הפומביות הללו מהוות איום על ענף הקריפטו.
עם זאת, התמונה יכולה להיות הפוכה לגמרי: ענף הקריפטו מתגבש ומתבגר לנגד עינינו, וחבלי לידה הם יותר מטבעיים – הם בלתי נמנעים.
העובדה שיש מטבעות מסוימים שמהווים בפועל נייר ערך ולכן צריכים להיות מפוקחים, משמעה קביעה לפיה ישנם מטבעות מטבעות שאינם כאלה, דוגמת ביטקוין ואתריום.
מעבר לכך, הרשות האמריקאית לניירות ערך אינה תוקפת את תעשיית הקריפטו עצמה, אלא מבקשת להביא אליה ודאות משפטית, וחשוב מכך, להגן על משקיעים באמצעות פיקוח רגולטורי.
בראייה של Bits of Gold, פיקוח כזה הינו צעד הכרחי לעבר כניסתו של הקריפטו לעבר לב המיינסטרים, ולכן עצם הבירור של הדברים והרצינות שבה התעשייה נתפסת מהווים בסופו של יום איתותים חיוביים למשקיעים בשוק הקריפטו.
הנקודה החשובה כאן היא שבכל הנוגע למסחר בקריפטו, חשוב לעשות זאת באמצעות גוף מפוקח, מה שמגביר את הביטחון המשפטי ביחס לפקדונות, וגם אפשרות למשוך את הכספים שמקורם ברווחי הקריפטו לחשבון הבנק.
