|
Getting your Trinity Audio player ready...
|
בעולם הפיננסי, אחת ההנחות המוכרת היא שבעתות משבר נוכל להסתמך על ״נכסים בטוחים״. אבל נראה שמשבר בסדר גודל כמו משבר הקורונה העולמי שאנו חווים היום, גרם להטלת ספק במה נחשב ״בטוח״.
בעולם הפיננסי ישנם נכסים שנחשבים ל״מקלט בטוח״. כאשר שוק המניות והנגזרים השונים מטלטלים בפרעות בגלל שינויי מאקרו ומיקרו כלכליים, נכסים אלו אמורים להיות תנודתיים פחות ואמורים ״לשמור״ על ערך ההשקעות שלנו.
בעבר נכסים אלו כללו, בין השאר, מטבעות פיאט שנחשבו ״חזקים״ כמו דולר ופרנק שוויצרי וגם אגרות חוב ממשלתיות ארוכות טווח (של ממשלת ארצות הברית).
אולם המדיניות המוניטרית של העשור האחרון (ואף לפני), גורמת לרבים בשוק ההון היום להתייחס בעיקר לזהב בתור נכס ״בטוח״, אבל גם לשחקן חדש – הביטקוין.
אולם, למרבה הפלא, עם פריצת המשבר הנוכחי עקב מגפת הקורונה ובמקביל לירידות הדרסטיות בשוק המניות, שווי שוק הזהב צנח במאות מיליארדי דולרים ביום ואיתו גם שוק הביטקוין.
תנועה זו בשווקים ערערה את ההנחה שנכסים אלו משמשים ״מקלט בטוח״ והובילה להשוואה המתבקשת בין השניים בכדי לנסות ולהבין לעומק את ההבדלים אבל בעיקר את הפוטנציאל הטמון בכל אחד מהם.
מדוע נכסים שנחשבים ״מקלט בטוח״ קרסו גם הם במהלך המשבר?
לכאורה, נכסים אלו אמורים להיות חסינים מההשפעה של האטה בביצועים של חברות מסוימות ואף חסינים מהאטה בייצור או במכירות הקמעונאיות.
הציפייה הייתה שזהב, ביטקוין ומטבעות דיגיטליים דומים, יתנהגו אחרת מהאופן בו מתפקדות מניות (להשוואה, בין ה-8 במרץ עד ה-16 במרץ מחיר הביטקוין צנח ב-49% לעומת הזהב שצנח ב-15%), אבל המציאות הראתה לנו אחרת.
אם כך נשאלת השאלה מדוע נכסים אלו בכל זאת הושפעו מהתנודות בשווקים. אחד ההסברים הכי מקובלים הוא שסוחרים בשוק ההון השתמשו במניות שהחזיקו כדי לספק בטחונות להלוואות שקיבלו.
כאשר השווקים ירדו בחדות, ערך הביטחונות ירד גם הוא ואז גופי ההשקעה נאלצו לממש (כלומר למכור, גם אם במחירי הפסד) נכסים אחרים שהחזיקו כדי לספק מזומן כביטחונות להלוואות או שלא סיפקו בטחונות ולכן היו צריכים למכור נכסים ״בטוחים״ כדי להחזיר הלוואות.
הכלל הפשוט הוא שכאשר ההיצע עולה על הביקוש – השוק יורד. התופעה הזו מייצרת כדור שלג של ירידות המשפיעות על כל השוק כולל על נכסים שנחשבים מנותקים או אפילו הפוכים לתנודות השוק.
ביטקוין מול זהב בתחילת 2020 ועד המשבר
עכשיו כשהבנו מדוע הנכסים הבטוחים לכאורה ירדו גם הם, נבחן שני נכסים בולטים שפרחו בתחילת שנת 2020, אחד מסורתי והשני מהדור החדש של הנכסים – זהב מול הביטקוין.
ביטקוין התחיל את השנה כשהוא עומד על כ- $7,300. ההייפ סביב חציית בלוק ביטקוין שעתידה להתרחש באפריל הקרוב (כלומר ירידה של חצי בהיצע החדש) יחד עם הדאגות שהחלו לכרסם עקב התפשטות וירוס הקורונה, היו כנראה בין הגורמים שהקפיצו את מחיר המטבע וסייעו לו לחצות שוב את רף ה- $10,000 בתחילת פברואר לאחר תקופה ארוכה, (עליה של 42% מתחילת השנה).
אך בסוף פברואר החלה להירשם מגמת ירידה בערך הביטקוין, כשביום חמישי ה- 12 במרץ נראתה ירידה חדה לכל הדעות בה איבד הביטקוין כ- 20% מערכו, ירידה שבעקבותיה הגיע המטבע לאזור ה- $5,000.
הזהב לעומת הביטקוין התחיל את שנת 2020 בשווי של כ- $1,500 לאונקייה, הגיע לפיק של כ- $1,700 (עלייה של 13%), ומגמת הירידה שהחלה ב-8 במרץ, המשיכה גם ב-13 במרץ כמו הביטקוין.
מרות שבמונחים של אחוזים, הצניחה של הביטקוין גדולה מזו של הזהב (הביטקוין ירד ב- 20% לעומת הזהב שירד רק ב- 5% באותו היום), בבחינת הכסף ש״זרם החוצה״ מכל אחד מהשווקים, נגלה שירידת הביטקוין מתגמדת לעומת זו של הזהב.
האם השווקים בפתחו של עידן חדש?
אם נבחן את השבוע האחרון, אנחנו רואים היפוך מגמה ועלייה בשני השווקים.
בעוד שער הביטקוין עלה בכ- 41% הזהב עלה בכ-6%. מגמה מעניינת נוספת היא נפח החיפושים בגוגל של הביטוי ״קניית ביטקוין״ לעומת ״קניית זהב״ בתקופה זו.
כלי זה של גוגל אשר נותן אינדיקציה לגבי נפח החיפושים של אנשים ברשת, מראה בפירוש שלאחר הנפילה בשווקים גדל העניין של הציבור בישראל בהשקעות בזהב אבל יותר גדל העניין בהשקעות בביטקוין (מגמה זהה ראינו ברבעון השלישי והרביעי של 2017).
אבל כדאי גם להביט על ההשוואה בין השניים מנקודת מבט נוספת, אידיאולוגית יותר. כאן ניתן לומר שבשונה מזהב, ערך הביטקוין אינו נסמך על היסטוריה מבוססת שימוש מסחרי בגלל תכונות כמו עד כמה נוצץ או מבריק הוא, אלה על ההבנה שיש דרך אחרת להחזיק ולהעביר נכסים או ערך בין אנשים, כמו גם על האמונה שבסופו של דבר יהיה צורך להאציל אמון וסמכות פיננסית.
כלומר, השקעה בזהב היא השקעה בעולם הפיננסי הישן (אפילו העתיק), השקעה בביטקוין פירושה השקעה בחלופה לאותה מערכת.
שער הזהב מתוך: https://www.bullionvault.com
שער הביטקוין מתוך: https://bitcoinaverage.com
