|
Getting your Trinity Audio player ready...
|
ארגון ה- FATF פרסם מוקדם יותר החודש דו"ח סקירה שערך בתום 12 חודשים מתיקון המלצותיו להחלת משטר איסור הלבנת הון ומימון הטרור על נכסים וירטואליים ונותני השירותים בהם. המסקנה העיקרית – ישנה התקדמות משמעותית אך הדרך ליישום מלא עוד ארוכה.
ארגון ה-FATF הינו כוח משימה בינלאומי האמון על פיתוח וקידום מדיניות עולמית ושיתופי פעולה בינלאומיים במאבק בהלבנת הון, מימון טרור ומימון הפצה של נשק להשמדה המונית.
מאז הקמתו מוביל הארגון את המאמץ הבינלאומי על ידי יצירת מסגרת נורמטיבית וקביעת סטנדרטים למאבק בהלבנת הון ובמימון טרור, אותם מחויבות כל מדינות העולם לאמץ וליישם, לצד ביצוע מעקב שוטף אחר יישום המלצותיו.
הדו"ח האחרון שפורסם ב- 7/7/2020 סוקר את התקדמות המדינות ברגולציה על נכסים וירטואליים ונותני השירותים בהם, כמו גם את פעולותיו של הסקטור הפרטי.
מהדו״ח עולה כי חלה התקדמות משמעותית ביישום המשטר למאבק בהלבנת הון ובמימון טרור הן על-ידי מדינות ורגולטורים והן על-ידי גורמים רלוונטיים בסקטור הפרטי, אך ישנה עוד דרך ארוכה לקראת יישום מלא ואפקטיבי של הכללים.
עוד נאמר כי בשלב זה לא נמצא כי יש מקום לערוך שינויים נוספים בסטנדרטים, וכי הארגון ימשיך במעקב מוגבר אחרי יישום הכללים, גם במהלך השנה הקרובה.
סוגיות מרכזיות שנסקרו וקבלו התייחסות בדו״ח
איומי הלבנת הון ומימון טרור:
מהנתונים שאסף הארגון בנוגע לחקירות הלבנת הון ומימון טרור ברחבי העולם, עולה כי ישנם גורמי פשיעה המנצלים לרעה את מאפייניהם של הנכסים הווירטואליים הן לצורך ביצוע עבירות מקור (פשיעת סייבר), הן לצורך הלבנת ההון עצמה והן לצורך מימון טרור כאשר עיקרי העבירות הן סחר בסמים, פעולות מרמה, הונאה, כופר וסחיטה.
בעוד שביטקוין הוא עדיין הנכס הווירטואלי הנפוץ ביותר בהקשרים אלו, נמצא כי לא פחות מ-30 סוגים אחרים של נכסים וירטואליים נקשרו לפעילות עבריינית.
יישום על-ידי הסקטור הציבורי:
מתשובותיהן של 54 מדינות לשאלון שערך הארגון בדבר יישום הכללים בנוגע לנכסים וירטואליים, עולה כי כ- 83% מהמדינות מתירות (או מתכוונות להתיר) בחוק את פעילותם של נותני שירותים בנכסים וירטואליים.
מהתשובות לשאלונים ניכר כי ישנה התקדמות ביישום הכללים לרגולציה על נכסים וירטואליים ונותני השירותים בהם, אולם ישנם פערים משמעותיים בדרך ליישום מלא ואפקטיבי.
יישום על-ידי הסקטור הפרטי:
בכל הנוגע לגורמים רלוונטיים בסקטור הפרטי, עולה כי יישום הסטנדרטים החדשים בתחום הנכסים הווירטואליים מצוי בשלבים ראשוניים בלבד, כאשר עיקר ההתקדמות בוצעה על-ידי הגורמים הגדולים והמבוססים ביותר בתחום.
על-פי דיווחי המדינות במענה לשאלונים, ישנם ברחבי העולם כ-133,1 נותני שירותים בנכסים וירטואליים בעלי רישיון/רישום כנדרש, ועיקר הפערים בציות לכללים בסקטור זה נוגעים לקיומם של מנגנוני בקרה פנימית ושמירת מסמכים.
ההיבט הישראלי
לחוק בהקשר זה בישראל אין כרגע משמעות בפועל לגבי גופים הנותנים בישראל שירותים במטבעות דיגיטליים, היות וטרם אושר בכנסת צו איסור הלבנת הון החדש, המתייחס גם לתחום זה.
מדינת ישראל כחברה בארגון מדצמבר 2018 (בין 2016 – 2018 התקבלה כמשקיפה), לוקחת חלק פעיל בעיצוב המדיניות העולמית בתחום המאבק בהלבנת הון ובמימון טרור.
מלבד בנושאי פיתוח מדיניות, פועלת המשלחת הישראלית במסגרת קבוצות העבודה של הארגון גם בתחום המחקר התורתי, בתחום הביקורות ההדדיות, במעקב אחר מדינות שאינן משתפות פעולה או אינן מציגות משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור אפקטיבי.
בין היתר ארחה את כנס המומחים השנתי של הארגון ב-2019.
המשלחת הישראלית לארגון ה-FATF נוטלת חלק מוביל בדיונים לקידום האסדרה של תחום הנכסים הווירטואליים, וראש האגף הבין־לאומי ברשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, עו"ד אלעד וידר, משתתף באופן פעיל בדיוני קבוצת הקשר עם שהקים הארגון לצורך תיאום ומעקב אחר יישום ההמלצות בנושא נכסים וירטואליים על-ידי גורמים רלוונטיים בסקטור הפרטי.
ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור וראש המשלחת הישראלית ל-FATF, ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, מכהנת כיושבת-ראש קבוצת העבודה האופרטיבית של הארגון (ה-RTMG) אשר עוקבת, בין השאר, אחרי התפתחות תופעות הפשיעה והאיומים הקשורים בשימוש בנכסים וירטואליים בידי גורמי פשיעה ומממני טרור.
ד"ר ווגמן-רטנר: "תחום הנכסים הווירטואליים מתפתח וצומח במהירות. לצד קידום החדשנות הפיננסית החשובה, לצערנו מוכר היטב גם ניצולם לרעה על-ידי גורמי פשיעה ומלביני הון מקצועיים, אשר אף התגברה בצל משבר הקורונה. על רקע זה ישנה חשיבות מרבית לפעילות ארגון ה-FATF בתחום, לרבות קביעת הסטנדרטים העולמיים בשנה שעברה והמעקב אחר מידת יישומם המבוצעת כעת ע"י מדינות והסקטור הפרטי.
על רקע זה, יש הכרח להשלים הסדרת התחום בישראל והתקנת צו איסור הלבנת הון הנמצא על שולחן ועדת חוקה, כדי שישראל לא תישאר מאחור ואף תהפוך להיות אבן שואבת לעבריינים בתחום. המשלחת הישראלית לארגון ה-FATF לוקחת חלק פעיל בעיצוב המדיניות והאסדרה הגלובאלית בתחום זה, ואנו מברכים על המאמצים הרבים שמקדיש לכך הארגון".
