בניגוד למדינות כמו ארה"ב, אירופה וקנדה, נדמה היה כי דווקא מדינות כמו הודו, סין ורוסיה יהיו הראשונות לעלות על הגל הקריפטוגרפי ולהוביל במערכה. בפועל, קרה בדיוק ההפך ומדינות אלו היו הכל מלבד ידידותיות לתחום. מי שהפתיעה בגדול וזינקה על ההזדמנות שנוצרה היא יפן, שבאפריל 2017 פרסמה סדרה של חוקים בתחום ואפשרה לחברות למסחר במטבעות דיגיטליים להירשם במשרד הממשלתי שאחראי על הפיקוח על שירותים פיננסיים (FSA), והייתה הראשונה להקים מערכת לאומית להסדרה ובקרה על המסחר. כיום פועלות ביפן כבר 16 חברות בעלות רישיון ולפחות 100 חברות נוספות ממתינות להירשם כחוק.

הכל התחיל בפברואר 2014, כאשר בוצעה הפריצה לבורסת הקריפטו Mt.Gox ונגנבו קרוב לחצי מיליארד דולר. יפן יכלה לבחור בין שתי אפשרויות – גניזה מוחלטת של הביטקוין מאדמתה, או אסדרת התחום. ממשלת יפן שהשכילה להבין שהביטקוין כאן כדי להישאר, בנתה לאורך השנים מנגנונים ממשלתיים כדי לפקח על התחום. כיום, החוק ביפן מגדיר בדיוק מה זה ביטקוין ומה זה טוקן, מהו ICO, כיצד פועל המיסוי, כיצד חברות יכולות להירשם, ואפילו ישנם צווים מיוחדים שמגדירים כיצד חברות צריכות לאבטח את ההון העצמי שלהן ושל לקוחותיהן, כיצד לבצע הגנות סייבר וכיצד לזהות לקוחות.