|
Getting your Trinity Audio player ready...
|
שנת 2020, המערכת הפיננסית השולטת בעולם היא מערכת פיאט המגובה על ידי המדינה באמצעות צווים. האם הגיע העת לניתוק הכסף מאחיזת המדינה?
אחד הנרטיבים העיקריים שמובילים את הביטקוין עוד מאז היווצרו ומה שהיה גם יסוד אמיתי לאימוץ מוקדם של המטבע בפני רבים בקהילת הביטקוין – הוא ניתוקו של הכסף מכבלי המדינה.
מנקודת מבט זו, ביטקוין בבסיסו הוא החדרת מערכת ניטרלית וגלובלית של העברת ערך שהיא פתוחה ונטולת הרשאה ועם זאת מאובטחת קריפטוגרפית.
אמנם עדיין מדובר במערכת צעירה ומתפתחת, ובכל זאת בעשר השנים האחרונות מאז השקתה היא שינתה את השיח באופן מהותי סביב הכסף שיכול או צריך להיות בעתיד.
שנת 2020, המערכת הפיננסית השולטת בעולם היא מערכת פיאט המגובה על ידי המדינה באמצעות צווים.
הערך של מטבעות הפיאט נובע מגורמים שונים, אך בעיקר מתוקף האמון של הציבור בשלטונות, אלו שמייצרים ומפקחים על הכסף במדינה וכן מתוקף כך שהמדינה אוכפת את השימוש בהם כאמצעי חילוף, והעדות הברורה ביותר לאכיפה זו היא דרישת המדינה לשלם מיסים במטבע הלאומי.
הקשר בין הכסף למדינה הוא קשר עתיק יומין ועדות לכך נמצאת בהטבעת פרצופם של שליטים מקומיים על גבי מטבעות בתקופות מוקדמות.
הסיבה לכך שמטבעות המנוהלים על ידי המדינה זכו להתבלטות היא מכיוון שאנשים הסכימו לחוזה החברתי הלא כתוב שעומד מאחורי הכסף, והפקידו בידי המדינה את ניהול המורכבות של מערכת זו.
נושא האמון הזה שהפרט נותן במערכת הוא בעל חשיבות עליונה וחיוני להבנת מה שמביא ביטקוין לשולחן.
מדיניות מוניטרית היא מונח מעולם המקרו-כלכלה המתאר ניהול מערכת משתנים נומינליים במשק ומתייחס לכמות הכסף ואמצעי התשלום במשק.
בעוד שהמערכת המוניטרית המסורתית כוללת מדיניות שכפופה לרצונות ואמונות משתנות של המחוקקים, בעולם הביטקוין זה עובד הפוך.
ביטקוין ומערכות קריפטוגרפיות אחרות הן מערכות מוניטריות מבוזרות ואוטונומיות עם כללים מקודדים שנכתבו עם היווצרם (פרוטוקול הביטקוין) ואינם מתיישרות אל מול קפריזות משתנות, אלא במקרים ספציפיים של קונצנזוס בקהילה.
כל המערכת האקולוגית של בעלי העניין במרחב הביטקוין – החל מהכורים, הסוחרים והמחזיקים – צריכה להסתגל לכללי התוכנה הזו, ולא להפך.
המדיניות המוניטרית של ביטקוין היא ייחודית בכך שהיא ניתנת להפעלה באמצעות תוכנת קוד פתוח ומפוקחת על ידי הקהילה ולא על ידי גזברים ופוליטיקאים והיא נאכפת באמצעות תצוגה בלתי נתפסת של וודאות דיגיטלית ע״ג הבלוקצ׳יין.
תכונות הליבה של הביטקוין ביניהן היצע המטבעות הקבוע מראש, מנגנון הנפקת מטבעות חדשים ומנגנון התגמול על תפעולה של הרשת – כל אלו מהוות מדד דפלציה מתוכנת חסר תקדים בתולדות הכסף ועומדות בניגוד גמור לתכונותיה של מערכת הפיאט והכשלונות שפקדו אותה בעבר ובהווה.
כך, היכולת הבלתי מוגבלת להדפיס עוד ועוד שטרות שמאפיינת כל כך טוב את עולם הפיאט, פועלת בניגוד מוחלט לאופן בו פועל ביטקוין שמפחית מעת לעת את מספר המטבעות (הקבוע מראש ל- 21 מיליון).
הפחתה זו במספר המטבעות מעוגנת בחציית בלוק ביטקוין שהיא למעשה האנטיתזה של המדיניות המוניטרית של עולם הפיאט ומהווה עדות לחוזק המערכת והעמידות שלה בפני ניסיונות השחתה.
החצייה, המתרחשת כל 210 בלוקים או בממוצע אחת לארבע שנים (החצייה האחרונה התרחשה ב-12 למאי 2020), חותכת בחצי את הגמול שמקבלים הכורים על אימות עסקאות ואבטחה ותפעול הרשת.
בצורה זו, במקום להגדיל במהירות את היצע הכסף, המדיניות המוניטרית של ביטקוין מקטינה את קצב הנפקת המטבעות בפרקי זמן קבועים וידועים מראש.
האם מערכת הביטקוין היא מערכת מוניטרית ניטרלית לחלוטין? עדיין לא לגמרי.
האם ניתן להחליף לגמריי מערכת פיננסית אחת באחרת ולנתק את הכסף מאחיזת המדינה? ייתכן ומוקדם לקבוע. עם זאת, אין ספק שהאנושות הולכת לכיוון ההבנה שהמערכת המוניטרית המסורתית שהיא התרגלה אליה במשך שנים, מתחילה להיסדק.
מנגד, קיומה של מערכת מבוזרת שמוחזקת ומתוחזקת בשיתוף של רשת עמיתים גלובלית ומחוייבת במערכת כללים משותפת, הופכת יותר ויותר להפוך לאטרקטיבית.
