|
Getting your Trinity Audio player ready...
|
המאמר הרביעי והאחרון בסדרת הכתבות על הליברה כבר כאן. בכתבה הראשונה בסדרה דברנו על הסיבות הידועות בגללן פייסבוק נכנסה לעולם הבלוקצ'יין. הפעם ננסה להבין את כל הסיבות למהלך הזה, מבחינה כלכלית.
אז כמו שכבר כתבנו, הסיבה העיקרית להשקת מטבע הליברה, היא פתיחת אפשרויות תשלום במדינות מתפתחות שאין להן גישה לפייסבוק ואפילו לא לחשבון בנק. כלומר, לאפשר לאנשים ללא חשבון בנק גישה לשירותים פיננסים. אבל גם ציינו שהליברה יהיה מטבע ללא ריביות, עמלות או דמי חבר.
אז איך עושים כסף?
צריך לדעת – מספר האנשים שאין להם גישה לפייסבוק מוערך בכ-2 מיליארד. עוד 2 מיליארד אנשים שמשום מקום, יהפכו להיות משתמשי פייסבוק. בנוסף, התחרות מול הבנקים נפתחת, רק שהפעם, יש שחקן חדש בזירה – והוא לא הולך לקחת ריבית. נשמעת כמו תחרות לא הוגנת? בצדק.
רוב האנליסטים מברכים את המהלך וצופים עלייה במניית פייסבוק. הסיבות ברורות – עוד נכס בצורת אפליקציה שתזכה למיליוני הורדות, עוד פרסומות ועוד שליטה על משתמשים ישנים וחדשים. כמובן שלצד התומכים, ישנם גם כלכלנים שטוענים שהעתיד לא ורוד לחלוטין לפייסבוק, שעדיין לא הוכיחה את עצמה בתחום אבטחת המידע והרגולוציה, לכן צפויה להיתקל בקשיים בדרך.
איך בדיוק ימנעו מהליברה להיות תנודתי כמו מטבעות קריפטוגרפים אחרים?
הליברה מגיע עם גב כלכלי מאחוריו. כלומר, עם אמצעיים. לכן, פייסבוק יכולה להתחייב שישתמשו באחת השיטות הכלכליות הותיקות לשמירת ערך מטבע – גיבוי באמצעות נכסים. אגודת ליברה, היא אגודה ללא מטרות רווח שברשותה המון נכסים – פיקדונות, איגרות חוב ומטבעות יציבים תסייע לדבר.
מה לגבי ביקוש והיצע?
ברגע שהביקוש למטבע עולה, כך עולה גם המחיר שלו. את זה כולנו מבינים. עוד פרט חשוב – כאשר הביקוש עולה, לא מגדילים את ההיצע של המטבע, המחיר עולה יותר ממה שהוא אמור היה לעלות. וכך גם להפך, כשהביקוש יורד, המחיר יורד. כך, כשאין מספיק היצע בדמות נכסים או המטבע עצמו, אנחנו מקבלים מטבע תנודתי יותר.
השיטה של ליברה היא פשוטה (כמה פשוטה ששיטה כלכלית יכולה להיות) – ברגע שהביקוש למטבע יגדל, פייסבוק תייצר מטבעות נוספים ותגדיל את הנכסים, אם הביקוש יקטן, פייסבוק תקטין את הנכסים ותקנה את המטבע בעצמה כדי להוציא אותו מהמחזור (תיפטר ממנו).
אם לקצר, ברגע שההיצע גמיש יותר, המטבע תנודתי פחות. פייסבוק יכולה להתחייב להיצע גמיש, גם בזכות עצמה וגם בזכות עשרות תאגידי הענק השוטפים במטבע. איך יודעים שהם תאגידי ענק? מינימום השקעה בפרויקט ליברה לחברה שהיא אינה ארגון ללא כוונת רווח הוא 10 מיליון דולר.
בכך, מסתיימת סדרת הכתבות שלנו על הליברה. דברנו על הסיבות של פייסבוק להכנס לעולם הבלוקצ׳יין, על אבטחת המטבע והארנק והביטחון שלנו המשתמשים בהם, דברנו על האלמנטים הכלכלים וניסינו להעניק לכם כמה שיותר מידע חיוני על המטבע ולעשות מעט סדר בבלאגן שכבר הספיק ליצור.
אפשר לראות שמצד אחד המטבע הדיגיטלי של פייסבוק נשמע מבטיח. מצד שני, לפייסבוק והשותפות שלה למהלך יש לא מעט מכשולים לעבור כדי שהפרויקט הזה יצליח ויעמוד בציפיות – אבטחת המידע של המשתמשים, רגולציה והתנהלות כלכלית נכונה. האם המנייה של פייסבוק היא מנייה בטוחה בעקבות המהלך? חלק מהאנליסטים טוענים שכן, חלק אחר טוען שלא.
חשוב לזכור: למרות ה"הייפ", הגב הכלכלי והניסיון, ליברה הוא עדיין מטבע דיגיטלי, וכפי שכבר הספקנו ללמוד מהביטקוין, הדבר האחרון שאפשר לעשות בעולם המטבעות הדיגיטליים – הוא לחזות את העתיד.
