נזילות

קריאה של 6 דקות

שוק הקריפטו הוכיח עצמו כנזיל בהשוואה לשווקים פיננסים מסורתיים בתקופת המשבר האחרונה – הוא אינו כבול באותם חסמי נזילות שמאפיינים שווקים מסורתיים.

למושג "נזילות" פנים רבות המשפיעות על מחירם של נכסים פיננסים, כך גם על מחיר הביטקוין.

אחת הדרכים האפקטיביות להגדיר נזילות היא היכולת של נכס להיות מומר למזומן לפי דרישה. כלומר, בכל רגע נתון יש שחקנים שמעוניינים לקנות או למכור את הנכס מבלי קשר למחיר.

לפיכך, ככל שיש פחות חסמים ביכולת להמיר נכס פיננסי אחד באחר כך הוא יותר נזיל.

החסמים יכולים להיות מסוגים שונים (לא רק החסמים הקלאסים של היכולת למצוא מוכר או קונה), לדוגמא: שעות פעילות, עלויות עסקה, גודל עסקה, רגולציה ועוד.

למעשה כל דבר שיכול לעכב קניה או מכירה של נכס פיננסי הוא בגדר חסם.

נזילות חיונית לכל נכס סחיר, וזה כולל גם את ביטקוין. שווקים נזילים הם עמוקים וחלקים, ואילו שווקים שאינם נזילים יכולים להכניס את הסוחרים לפוזיציה שקשה לצאת ממנה.

הגרף הבא מתאר את נפח המסחר היומי של ביטקוין מסוף שנת 2014 ועד תחילת שנת 2020, כאשר אפשר לראות בצורה ניכרת את הצמיחה המשמעותית של נפח המסחר בביטקוין בחמשת השנים האחרונות, עד כדי שהגרף היה צריך להיעשות בסולם לוגריתמי.

נזילות בשוק הפיננסי

ב-2014, ווליום המסחר היומי של ביטקוין היה מתחת למאה מיליון דולר ליום, ולעיתים אפילו מתחת לעשרה מיליון דולר. בתחילת 2018, המספר הזה כבר זינק למעל עשרים מיליארד דולר.

עם זאת, המטבע לא תמיד נהנה מהיותו נזיל ואחרי שמחיר המטבע צנח, צנח גם איתו ווליום המסחר למתחת לחמישה מיליארד דולר ליום.

הווליום היומי ״התאושש״ חזרה לאזור העשרים מיליארד דולר ליום בתחילת 2020.

נזילות בעת משבר הקורונה

בימים של חוסר וודאות פיננסית ובעתות שקשה לדעת האם תיכנס לנו משכורת חודשית, כולם רוצים לעשות את הצעד הנכון ביותר כשזה נוגע להון הפרטי שלהם, ו״נזילות״ הפכה להיות מילת מפתח.

מצד אחד, אנחנו רוצים להשקיע בנכסים שפוטנציאל הרווח שניתן לעשות מהם גדול, מצד שני, אנחנו רוצים את האפשרות הזמינה לממש את הנכסים הללו במידת הצורך, ואם אפשר גם במיידי.

משבר הקורונה העולמי הכה בכל השווקים בצורה כזאת או אחרת והוביל לכך שהנזילות ברוב השווקים הצטמצמה בין לילה.

הבריחה של המשקיעים מנכסים פיננסיים עברה כאש בשדה קוצים מקבוצת הנכסים המסוכנים יותר עד לאלו שנחשבו עד לא מזמן כבטוחים.

ירידות המחירים במניות, עברו לאיגרות החוב בדירוג נמוך, לאחר מכן בדירוג השקעה ואף לאיגרות החוב הממשלתיות.

בתחום המט"ח נצפתה תנודתיות גבוהה שמקורה במצוקת נזילות. שער השקל הגיע ל- 3.88 ואף ירד ל-3.60.

התנודתיות הגבוהה הזו לאו דווקא משקפת נהירה למט"ח בשל חשש ממשבר הקורונה, אלא נראה שמדובר דווקא בגורמים טכניים, כמו התחזקותו של הצורך בביטחונות דולריים כמו גם הקטנת גידורי מט"ח מצד גופים מוסדיים.

בשני המקרים ישנו קשר ישיר לירידות השערים החדות בשוקי המניות בעולם.

נזילות קריפטו בהשוואה לשווקים פיננסים מסורתיים

מי שדווקא הוכיח עצמו כנזיל בהשוואה לשווקים המסורתיים בתקופת המשבר, הוא שוק הקריפטו והביטקוין בפרט, שכן שוק זה אינו כבול באותם חסמי נזילות שמאפיינים שווקים מסורתיים, לדוגמא:

שעות מסחר – לשווקים פיננסים מסורתיים יש שעות מסחר קבועות ותחומות ולכן היכולת של מי שרוצה לבצע פעולות ולהגיב במהירות לאירועי השעה מוגבלת מאוד.

תנודתיות – שווקי מסחר מסורתיים מפסיקים פעילות באופן אוטומטי כאשר התנודתיות גבוהה מדי. מנגנון זה אמנם נוצר כדי להגן על המשקיעים מפני תנודתיות חדה מידי, אבל למעשה מהווה חסם לביטוי של פעילות המסחר האמיתית ומונע ממוכרים וקונים לקנות במחיר שהם חפצים.

צדדים שלישיים – בשווקים מסורתיים ישנם מספר גדול יותר של מתווכים במסחר שבין הקונה למוכר. כך שבזמן משבר, כל חוליה נוספת בשרשרת עלולה להיסדק ובכך לעכב או למנוע את המסחר ברגע שהוא נדרש או רצוי.

גלובליות – בעוד ששווקים מסורתיים כבולים לאלמנטים כמו: מיקום גאוגרפי, רגולציה, השפעות מקומיות, מטבע פיאט והחלטות של בנק מרכזי, הרי שנכס כמו ביטקוין מופרד מהשפעות אלו לחלוטין ומאפשר מסחר טהור של ביקוש והיצע.

החזקה בנכס לעומת התחייבות לנכס – כאן גם עולם הקריפטו נתחלק לשניים – החזקה בנכס עצמו (באמצעות ארנק) לעומת גוף או אפילו תעודה שמתחייבים לביצועי הנכס מבלי להחזיק בנכס עצמו.

בנושא זה, משבר הקורונה היה קריאת השכמה להרבה סוחרים בעלי ניסיון בשוק ההון שלפתע ראו תרחיש אימים בשווקים אחרים.

בשוק הנפט לדוגמא, מחיר חבית נפט היה שלילי בעוד שתעודה של חבית נפט נסחרה במחיר של עשרות דולרים.

הדבר הוביל את אותם הסוחרים להבנה  שיש הבדל מהותי בין להחזיק ממש בנכס לבין תעודה שמתחייבת לערך הנכס שמושפעת מגורמים נוספים שאינם מחיר הנכס עצמו.

בעוד שבמניות, נפט ואפילו סחורות כמו זהב קשה עד בלתי אפשרי להחזיק בצורה ישירה, הרי שנכסים קריפטוגרפים כמו ביטקוין קל, פשוט ואפילו מומלץ להחזיק בצורה עצמאית, המפתח הפרטי שלך – הביטקוין שלך.

כאשר רוצים להנזיל נכסים אלו, אפשר להשתמש בשירותי חלפנות כמו ביטס אוף גולד ולמכור את המטבעות בלחיצת כפתור מבלי להיות תלויים בגורם חיצוני שמחזיק עבורנו בנכס.

בהקשר זה, המטבעות ה״וירטואלים״ הם דווקא הכי ממשים שיש, שכן ניתן להחזיק בהם ממש וזאת בשונה מהחזקה בהתחייבות של מישהו לנכס (כמו בשוקי ההון).

לסיכום, נזילות היא מרכיב חיוני לכל נכס סחיר, וזה כולל גם את ביטקוין. משבר הקורונה זירז התפתחות של טכנולוגיות רבות ואימוץ של דפוסי התנהגות וחשיבה חדשים ביניהם את הבנת ההיתרונות המובנים באחזקת מטבעות קריפטוגרפים.

חסמים למעבר בין עולם הפיאט לעולם הקריפטו עדיין קיימים, ורובם רגולטורים. חברת ביטס אוף גולד משקיעה רבות מהידע והניסיון שלה בחיבור בין העולמות הללו וחרטה על דגלה את קידום התחום.

כתבות מומלצות

מומלץ עבורך