הרשות לאיסור הלבנת הון פרסמה את הדו"ח השנתי לשנת 2017 בו מוצגת עבודת הרשות, האתגרים עמה היא מתמודדת ונתונים אודות ההתפתחות של המלחמה בהלבנת הון ומימון טרור בישראל.
הרשות מציגה הישגים משמעותיים עם שיפור ניכר ברוב הפרמטרים בתחום פעילותה, לרבות בתחום הדיווחים, טיפול בטיפולוגיות חדשות ומיצוב ישראל כמובילה עולמית בתחום המלחמה בהון השחור, לרבות הצעדים הננקטים לקבלת חברות מלאה בארגון ה-FATF, ארגון עולמי המעצב את הסטנדרטים הגלובליים בתחום המלחמה בפשיעה כלכלית בכלל ומניעת הלבנת הון ומימון טרור בפרט.
התמודדות מול הלבנות הון
במסגרת מאמצי הרשות להתמודד עם פעילות הלבנת הון המבוצעת באמצעי תשלום מתקדמים, הרשות פועלת על מנת להעמיק את התמחותה בתחום המטבעות הווירטואליים, זאת בין היתר על ידי קיום מפגשי שולחן עגול עם יזמי קריפטו וחברות טכנולוגיות הפועלות בתחום הבלוקצ'יין.
בתוך כך, מבטיחה הרשות, כי תפעל לסייע בהתאמת הרגולציה לאתגרים שמציבה פעילות זו, במטרה להתמודד עם סיכוני הלבנת הון ומימון טרור הנובעים משימוש באמצעים טכנולוגיים "מתקדמים".
נתון מעניין אשר פורסם על ידי הרשות הינו פילוח של נושאי "כתבות מודיעיניות" – התראות שהועברו לגופי חקירה ואכיפה מהם עולה חשד לפעילות הלבנת הון בתחום פעילות כאמור.
בהתאם לנתוני הרשות, רק 0.7% מה-"כתבות המודיעיניות" הועברו בגין חשדות להלבנת הון באמצעות מטבעות וירטואליים, אחוז דומה לחשדות להלבנת הון באמצעות כרטיסי אשראי לדוגמה.
זאת כאשר עיקר החשדות היו בתחומי שימוש במזומן, פעילות בינלאומית, פעילות באמצעות נותני שירותי מטבע, שימוש במקלטי מס ושימוש בנדל"ן, אשר היקפם היווה 53% מכלל הכתבות.
מכאן עולה כי למרות ריבוי הפרסומים השונים, החשדות בדבר ריבוי הלבנת הון במטבעות וירטואליים אינם מקבלים תמיכה בנתונים "אמפיריים" ועיקר הפעילות העבריינית מתבצעת באמצעות מזומן.
נתון חשוב נוסף שפורסם על ידי הרשות מתייחס לזינוק האדיר שנראה במספר הדיווחים הבלתי רגילים המועברים על ידי נותני שירותי מטבע - גידול של כ-80% בשנת 2017 יחסית לשנת 2016, וגידול של כ-360% יחסית לשנת 2015. במסגרת זאת יש להדגיש כי הנתון מתייחס גם לחברות העוסקות במסחר במטבעות וירטואליים תחת רישום נש״מ, דוגמת ביטס אוף גולד, שהגישו בקשה לקבלת רישיון נותן שירותים בנכס פיננסי ולוקחות גם הן חלק במאמץ זה.
אנו מלאי תיקווה, כי לאור התבגרותו של תחום הפעילות במטבעות הקריפטו, הניסיון שנצבר ברשות לאיסור הלבנת הון וגורמי האכיפה בתחומים אלה, ההבנה כי סיכון להלבנת הון בפעילות זו נמוך בהרבה מפעילות במזומן והעובדה, כי הבשילו כלים טכנולוגיים מתקדמים המאפשרים לנהל את הסיכונים בצורה יעילה- יוסרו החסמים העיקריים על הפעילות, חסמים המופעלים על ידי המערכת הבנקאית בישראל בעידוד הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל.
הכותבת היא עו״ד יעל נאמן בן ארי, קצינת הציות ומנהלת הסיכונים של ביטס אוף גולד, לשעבר קצינת הציות של בנק ירושלים.
לדו״ח המלא לחץ כאן
