שנת 2022 עמדה בסימן התבגרות של שוק הקריפטו
מעבר לכך, הירידה שהתרחשה השנה בשער הביטקוין, עקבית עם הירידות בביקושים הנובעות ממחזורי החצייה של הביטקוין: בכל ארבע שנים, תגמולי הכורים עבור כריית ביטקוין נחתכים בחצי (למשל ב-2016 קיבלו הכורים 12.5 BTC על כל בלוק שנכרה, וב-2020 ירד הגמול ל-6.25). לאחר כל אירוע חצייה (המכונה Halving, מהמילה Half, "חצי"), יש ירידה בהיצע הביטקוין, מה שמביא לעלייה חדה בביקושים. גם ב-2022, מחצית הדרך בין אירועי חציה (של 2020 ו-2024), נרשמו ירידות, כפי שהיו במחציות הדרך של אירועי חצייה קודמים.
הדבר חזר על עצמו שוב ושוב לאורך ההיסטוריה: בסוף 2012 התרחש אירוע החצייה הראשון. בהתאם לכך, ב-2011 ירד הביטקוין (שנה וחצי לפני החצייה) משיא של 17$ עד ל-3$. לאחר החצייה, הביטקוין טיפס לגובה של מעל 1200$ בסוף 2013, אך ב-2015 נסחר סביב ה-200$ לביטקוין. ביולי 2016 נחצה שוב הביטקוין, ולאחר מכן על לאיזור ה-16,000$ ב-2018, עד שירד בחצי לקראת אירוע החצייה של 2020.
רוצים לומר, קריפטו וביטקוין הפגינו השנה דפוסים פנימיים, לצד השפעות ממגמות עומק בשוק הגלובלי כגון העלאות ריבית, עליית מחירי האנרגיה וכדומה. לקראת סוף השנה האזרחית, החלטנו לערוך סקירה של אירועי השנה האחרונה בקריפטו או בזיקה לקריפטו, לעשות קצת סדר, ואפילו לסקור כמה מגמות לקראת השנה החדשה.
קריפטו והמלחמה בין רוסיה-אוקראינה
לאורך ההיסטוריה, מלחמות השפיעו לא מעט על טכנולוגיות באופן עקיף. מלחמת העולם הראשונה למשל היוותה מנוע מרכזי לצמיחת השימוש בשעוני יד בקרב גברים. מלחמת העולם השניה תרמה בעקיפין לפיתוח המחשב האישי, לשימוש בעירויי דם ובפניצילין. גם המלחמה בין רוסיה-אוקראינה באירופה עושה זאת במובן מסוים, עם ההשפעה שלה לטכנולוגיית הקריפטו: קריפטו איפשר לאוקראינה לגייס כספים בעשרות מיליוני דולרים בתרומות, כאשר העלויות של העברות כספים בקריפטו נמוכות יחסית לאלו של המערכת הבנקאית. העובדה שממשלת אוקראינה ביקשה וקיבלה תרומות בקריפטו, הפכה בפועל את אוקראינה למובילה בתחום, והדגימה היטב את השימוש של קריפטו במצבים בהם המערכת הבנקאית אינה בתפקוד מירבי.
השימוש בקריפטו התפשט גם בצד הרוסי. כדרך להתמודד עם הסנקציות שהוטלו עליה בשנה האחרונה, ברוסיה החלו לאמץ את השימוש בקריפטו. מטבעות קריפטו ידועים בביזור שלהם ובכך שלא נשלטים על ידי אף גורם מרכזי, מה שהופך אותם ללא תלות סנקציות כלכליות ופוליטיות. הבנק המרכזי ברוסיה אף הסכים לאפשר העברות כספים תוך שימוש במטבעות קריפטו. עוד פורסם כי רוסיה שוקלת לשנות את החוק האוסר על כריית קריפטו.
המיזוג של רשת אתריום
מאז יצירתה של אתריום על ידי ויטליק בוטרין והקהילה שמפתחת את אתריום ב-GitHub, היה ידוע שלאתריום ישנן כמה חולשות מרכזיות. עם הזמן, אותן חולשות הפכו לבעיות של ממש: לאתריום יש בעיית סקיילביליות אמיתית, העמלות לעסקאות ברשת גבוהות מאוד, ובעיקר צריכת החשמל של רשת הבלוקצ'יין הטילה מחיר כבד על העולם. שנים תכננו בקהילה לבצע שדרוג של המערכת, אולם עם הזמן יותר ויותר אנשים הצטרפו לאתריום, ולא הייתה אפשרות לעצור את הכל כדי לטפל בשדרוג.
משום כך, אותו שדרוג כל הזמן נדחה ונדחה במשך שנים, עד שהיה נדמה שהוא לא יבוצע לעולם. אולם קהילת האתריום לא ויתרה, ותכננה לבצע את השדרוג באופן המדמה תיקון של רכבת הנוסעת בשיא המהירות: ראשית התווסף מנגנון בשם Beacon Chain, שאפשר לבצע אימות של הרשת באמצעות Staking במקום המנגנון הקיים והבזבזני של Proof Of Work.
לאחר מכן, בספטמבר השנה, הרשת התמזגה עם ה-Beacon Chain (ולכן התהליך כונה "המיזוג"), ורשת אתריום בבת אחת הקטינה את צריכת החשמל שלה ב-95%. בין לילה, הופסקה הכרייה של אתריום (משום שהרשת החליפה מנגנון קונצנזוס), ומחיריהם של כרטיסי המסך בסין, אשר רבים מהם שימשו לצורך כריית אתריום, קרסו ב-50% (כפי שסקטור קריפטו מושפע מתהליכים גלובליים, כך הוא גם לא אחת משפיע עליהם).
בעיות נוספות כמו הסקיילביליות והעמלות הגבוהות אמנם טרם נפתרו, ואמורים לבוא על פתרונן בהמשך התהליך, אולם השלב הקריטי והחשוב עבר בהצלחה גדולה.
NFTs: עלייתם, נפילתם, ותקומתם האפשרית
ב-2019 כולה נעשו 8,000 עסקאות ב-NFTs. ב-2020, נעשו עסקאות בהיקפים של 82 מיליון דולרים, וב-2021 נעשו 1.15 מיליון עסקאות בסכום של למעלה מ-17 מיליארד דולרים. מדובר בצמיחה שנתית (בשנת 2021) של 21,000%; מעולם לא היה סקטור שצמח בשיעורים שכאלה. ומה ב-2022? ב-OpenSea, המרקטפלייס המוביל ל-NFTs, המספרים מראים על ירידה של 99% בעסקאות ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, והתפוצצות של בועה בקנה מידה גדול.
עם זאת, הטכנולוגיה של אסימון קריפטו חסר תחליף עדיין מושכת עניין. למשל, בתחילת 2023 תשיק נייקי את המרקטפלייס שלה לרכישת בגדים למטאוורס. כמו כן, יותר ויותר מועדוני ספורט בכל העולם מאמצים את הקונספט של Fan Tokens, קרי מטבעות קריפטו ופריטי אמנות דיגיטליים אשר יוחדו לקבוצה מסוימת. בנוסף, מיזמים עסקיים שונים מפתחים שימושים שונים בהתבסס על טכנולוגיית NFT ובלוקצ'יין.
מכל מקום, אולי עוד מוקדם להספיד את ה-NFT.
חברות ענק נוספות מאמצות את הקריפטו
בארצות הברית חברות רבות החלו לקבל תשלום במטבעות דיגיטליים. דוגמאות לכך הן למשל חברות ענק כגון גוגל, מיקרוסופט ו-AT&T. יש גם דוגמאות לחברות שאין להן שום קשר לטכנולוגיה, כמו ברגר קינג, KFC, פיצה האט, רשת הכריכים סאבוויי ועוד. חברות רבות נוספות מקבלות קריפטו בעקיפין. יתכן שבשלב מסוים גם חברות בישראל יהיו יצטרפו לחברות הבינ״ל ונוכל לשלם גם כאן בישראל לחברות מקומיות בקריפטו.
אנחנו בביטס אוף גולד חברנו בשיתוף פעולה עם חברת מקס כרטיסי אשראי, ועכשיו גם אתם יכולים להחזיק בכרטיס אשראי שצובר לכם ביטקוין בכל קניה בכרטיס, מבלי שתצטרכו להתאמץ כלל.
קריפטו והרגולטור
הנושא של קריפטו ורגולציה הינו נושא מורכב, שהרי קריפטו ורגולציה נמצאים במתח מובנה האחד עם השנייה. עם זאת, ממשלות רבות בעולם החלו השנה להיכנס לעובי הקורה בתחום האסדרה של קריפטו; ממשל ביידן למשל פירסם לאחרונה מסגרת עבודה לאסדרת התחום, ותקנות שונות צפויות להתפרסם מכוח זאת בקרוב.
בישראל, על פי הערכות, כמאתיים אלף ישראלים מחזיקים ארנק דיגיטלי המשמש לקריפטו, כ-2% מן האוכלוסייה. למרות זאת, ובעוד בכל העולם הרגולטורים מכניסים עוד ועוד מנגוני פיקוח על גופים לביצוע עסקאות ולהחזקת קריפטו. בנובמבר פרסמה הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, דו"ח שהוכן לבקשת שר האוצר ליברמן בנושא קריפטו.
הדו"ח מפרט מגוון המלצות לרגולוטורים בתחום, חלוקת סמכויות פיקוח וכדומה. כמו כן, דברים קורים כבר היום, כאשר אנחנו בביטס אוף גולד הפכנו לחברה הפעילה הראשונה שקיבלה מרשות שוק ההון רישיון למתן שירותים בקריפטו, ועם התיקון לצו איסור הלבנת הון שנכנס לאחרונה, נראה שהקשיים של הלקוחות מול הבנקים בקבלת כספים שמקורם בקריפטו עתידים להשתנות.
2023 - האתגרים של סקטור הקריפטו
בשנת 2022 חווה שוק הקריפטו טלטלות בפרוייקטים גדולים כגון המטבע טרה לונה, חברת צלזיוס, 3AC ועוד. אולם כנראה שהאירוע הכי משמעותי השנה היה קריסתה של בורסת FTX, בורסת הקריפטו השנייה בעולם בגודלה. משווי של 32 מיליארד דולר, הפכה FTX לפושטת רגל החייבת לפחות עשרה מיליארד דולר למשקיעים.
האירוע הזה גרם לשרשרת אירועים, כאשר התברר שסם בנקמן פריד, המוח שמאחורי FTX, התגלה כמישהו אחר לגמרי ממה שהוא הצטייר בתקשורת. עם זאת, אפשר לטעון שהקריסה של FTX היא בדיוק הסיבה בגינה צריך לאסדר סוף סוף את התחום: כי הקריפטו כאן כדי להישאר. אותן נפילות התרחשו במוסדות קריפטו שאינם מפוקחים; היכן שיש פיקוח ונותני שירות שלהם יש רישיון לעסוק בשירותים פיננסיים וקריפטו בפרט - יש סדר וודאות.
היעדר הרגולציה בתחום מקלה על גורמים לנצל את המצב ולהתנהל בצורה לא אחראית עם כספי משקיעים. ציבור גדול מאמין בקריפטו ורואה אותו בתור חלק מן העתיד הכלכלי שלנו כחברה - ״הכלכלה החדשה״, ובהיעדר אסדרה, נוצר פתח לאי סדר וודאות.
בין אם כבר ביצעתם רכישה של מטבעות ביטקוין או אתריום וכבר הינכם הבעלים של מטבעות דיגיטליים או לא, אי אפשר להתכחש לעוצמות האדירות של התחום המרתק הזה. אנו מאמינים שב-2023, נראה את כלכלת הקריפטו ממשיכה להתפתח לאזורים נוספים, חברות נוספות יהיו נכונות לקבל תשלום במטבעות דיגיטליים, ונוכחות הקריפטו תחדור עוד יותר ללב המיינסטריים.
