|
Getting your Trinity Audio player ready...
|
הביטקוין הפך לאחד המושגים המדוברים בעשור האחרון ולא בכדי. נכון להיום, שווי השוק הכולל של ענף הקריפטו עומד על 1.2 טריליון דולרים, אולם שוק הקריפטו כולו החל בעקבות ההמצאה של מטבע הביטקוין. הביטקוין נוצר ממש לאחר המשבר הכלכלי הגדול של 2008, שנבע משחיתות כלכלית שלטונית בהיקפים אדירים. משום כך, ההבטחה שהביא עימו לעולם כלכלי מבוזר וחופשי משחיתות כזאת, צברה פופולריות רבה.
מאז ועד היום, הביטקוין הוא עמוד האש שלפני מחנה הקריפטו. הוא תמציתה של המהפכה, וייתכן שתמיד יהיה החשוב והמסקרן מכל מטבעות הקריפטו הקיימים כיום.
אם אתם רוצים באמת להבין יותר את הקריפטו וביטקוין, אנחנו מזמינים אתכם לקרוא את הסקירה המקיפה הזאת, שבה כל מה שבאמת צריך לדעת על המטבע הקריפטוגרפי הראשון.
מדוע ביטקוין נקרא בשמו?
השם ביטקוין הופיע לראשונה במסמך ״דף הלבן״ (ה-White paper) עם החזון המפורט של ביטקוין, שפורסם ב-31 באוקטובר בשנת 2008 (הדומיין Bitcoin.com נרשם רק חודשיים לפני כן).
השם הינו הלחם של המילה "ביט" (יחידת הזיכרון הבסיסית ביותר במחשב) והמילה "קוין", קרי מטבע.
השם מבטא את המשמעות המהפכנית באותם ימים של המטבע.
סיפור רקע לא-בלתי-רלוונטי הוא שלפני המצאת הביטקוין, היו כבר ניסיונות לייצר או לפחות לתכנן בלוקצ'יין או משהו דומה לכך.
חלוץ בתחום הבלוקצ'יין הינו מדען מחשבים בשם ניק זאבו, שהמציא את מה שנקרא אז "ביט גולד": הרעיון היה מטבע דיגיטלי עם רישום חיצוני מבוזר, כך שתמנע את בעיית "הבזבוז הכפול", שאיתגרה את מפתחי הקריפטו בעידן של לפני ביטקוין.
ביט גולד מעולם לא נוסה בפועל, אולם בזכות הקונספט שזכה לתהודה אז בקרב מדענים וחוקרי קריפטו, הוא נחשב לאב הקדמון של הביטקוין.
המהפכה שהביא הביטקוין ביחס לאותם רעיונות קדמוניים שהיו קיימים לפניו, הייתה שהמידע אודות עסקאות הוטבע בכל מטבע ומטבע, ולכן כל מטבע (מלבד היותו בעל ערך) הוא גם נושא מידע, אותו לא ניתן לשנות לעולם.
מעבר לכך, יצירת הביטקוין הייתה הפעם הראשונה שבה אוחדו כל אותם רעיונות קיימים (כגון כסף דיגיטלי מבוסס חידות, כסף מבוזר ובלוקצ'יין) לכדי מערכת פועלת ותקינה לגמרי.
המייסד
מי שפרסם את אותו "דף הלבן" מכונה בפי רוב בשם סאטושי נאקאמוטו. הוא גם זה שרכש את הדומיין Bitcoin.com, וכן זה שיצר את תוכנת הביטקוין הראשונה.
בשנת 2010 נאקאמוטו העביר את השליטה בקוד הביטקוין לחברי קהילת הביטקוין, ומאז הפסיק להיות מעורב בפרויקט, ולמעשה הפסיק להתבטא כלל ונעלם מהרדאר.
זהותו של סאטושי נאקאמוטו מהווה את אחת התעלומות המסקרנות בעולם כולו (אגב, אחת ההשערות בדבר זהותו הייתה שמדובר בניק זאבו).
מי שהוא לא יהיה (ויתכן שאף מדובר בקבוצה של אנשים), סאטושי נאקאמוטו מחזיק ככל הנראה יותר ממיליון ביטקוין. אם מהוונים את כמות הביטקוין הזאת הזה לשווי-דולרי, מדובר באחד האנשים העשירים בעולם.
הטכנולוגיה
ביטקוין הוא מטבע דיגיטלי. המשמעות של היותו דיגיטלי, היא שהוא קיים רק בצורה דיגיטלית.
כמו כן, כל תנודה של כל חלקיק של ביטקוין מתועדת על גבי הבלוקצ'יין, שהיא מעין ספר עסקאות אשר פתוח ומאוחסן בו זמנית על ידי המון מחשבים, כך שאי אפשר לשנות את התיעוד הזה מבלי להחזיק בשליטה של מרבית המחשבים המאמתים ברשת בו זמנית.
היות ומדובר בהמון מחשבים, מתקפה כזאת על הרישום של הביטקוין נחשבת לבלתי אפשרית.
ביטקוין הוא גם מטבע מבוזר. הביטקוין בנוי כך שבניגוד לכסף פיאט כגון השקל והדולר, אין ממשלה או בנק מרכזי ששולטים בכמות המטבעות הקיימת בשוק.
הביטקוין מתנהל באופן מוגדר מראש בעזרת הקוד שלו. מכאן אנו יכולים ללמוד על האופן שבו נוצרים מטבעות ביטקוין חדשים: כמות הביטקוין היא מוגבלת אפריורית, ונקבעה מראש ביום שהתוכנה נוצרה: בסוף התהליך יהיו 21 מיליון מטבעות ביטקוין, וזו תהיה הכמות הסופית שאי פעם תהיה ברשת.
"הבלוק" הראשון נכרה ונוסף למערכת ב-2009. מאז ועד היום, המידע אודות הימצאותם של הביטקוינים וכל העסקאות מוצפן (באמצעות פונקציית גיבוב SHA-256) ומאוחסן "בבלוקים" של מידע המרכיבים את מה שנקרא "בלוקצ'יין": כאשר נעשית עסקה, המידע אודות העסקה הזאת עובר הצפנה באמצעות פונקציית גיבוב, ומועתק לכל בלוק ובלוק, כאשר כל בלוק מכיל את הגיבוב (האשינג) של כל העסקאות שקדמו לו (וכך יש שרשרת בלוקים, או בלוקצ'יין).
כל קבוצה של עסקאות מאוגדות לבלוק; אחרי שמאמתי הרשת מאמתים את תקינות הבלוק הזה (המחשבים החזקים מאוד שלהם מבצעים אימות של פונקציות הגיבוב), נוסף בלוק חדש לשרשרת, ומתחילים לכתוב את הבלוק הבא.
אירועי החצייה
למה שיהיו אנשים שיתנדבו להיות מאמתי רשת ובכך לשמור על פעילותה באורח תקין? משום שהם מקבלים בעד כך תגמול באמצעות ביטקוין. אגב, כל ארבע שנים, התגמול עבור אימות הרשת נחתך בחצי: בתחילת הדרך של המטבע, קיבלו מאמתי הרשת 50 ביטקוין עבור כל בלוק שהם אימתו.
בכל ארבע שנים, התגמול הזה יורד בחצי (למשל ב-2016 קיבלו הכורים 12.5 ביטקוין על כל בלוק שכרו, וב-2020 ירד הגמול ל-6.25 ביטקוין).
כך בעצם נוצרים ביטקוין חדשים: עד היום נכרו כ-19 מיליון ביטקוין, כאשר כל הזמן קצב הייצור יורד בחצי כל ארבע שנים, כאשר עד שנת 2140, צפוי להיכרות הבלוק האחרון ויווצרו המטבעות האחרונים.
על השווי
השווי של הביטקוין הוא תנודתי, ונקבע לפי הביקוש למטבע בכל רגע נתון. עם זאת, נכון להיום אין מטבע קריפטו שאפילו מתקרב אליו מבחינת ערכו.
הביקוש לביטקוין נובע ומושפע ממספר גורמים. ראשית, הביטקוין מהווה אפיק אלטרנטיבי ואולי אמצעי לגידור השקעות בבורסה, בדומה לזהב.
שנית, כמות הביטקוין בעולם כאמור מוגבלת, ויש מחסור המובנה במערכת אותו לא ניתן לשנות. שלישית, מחיר הביטקוין (לפחות עד היום) נע במחזוריות המושפעת מתאריכי חציית-התגמות כפי שתואר בנוגע לאירועי החצייה.
רביעית, וזו הנקודה העיקרית, ביטקוין הוא גם מטבע וגם אפיק השקעה: לביטקוין יש אפקט-רשת ענק, עם מיליוני מחזיקים בכל העולם בכל רגע נתון.
כלומר, אנשים רבים בכל העולם מאמינים בביטקוין, והאמון הזה מקנה ערך למטבע.
יתר על כן, במקרים מסוימים, ביטקוין הוא גם אמצעי נוח עבורם לביצוע העברה של כספים, כאשר המערכת הבנקאית הקיימת אינה מתאימה (אנשים שאין להם גישה למערכת הבנקאית מכל מיני סיבות, אזורי קרב דוגמת החזית באוקראינה ועוד).
מעבר לכך, ביטקוין הוא אפיק השקעה, עבור אלו שרואים את העולם ככזה שהולך לכיוון של כלכלה מבוזרת.
יתרונות וחסרונות
יתרונותיו של הביטקוין מול מטבעות אחרים הוא האמון הרב שהוא זוכה לו.
לפי הערכות, יש כ-190 מיליון מחזיקים של ביטקוין נכון להיום.
מעבר לכך, גם אם ערכו תנודתי, הוא לא עד כדי כך תנודתי, והוא שומר על מיקומו הגבוה (ביחס לכל שוק הקריפטו) בצורה יציבה יחסית.
מעבר לכך, יותר ויותר מוסדות פיננסיים רשמיים מאפשרים השקעה בביטקוין, ויש תהליך רגולטיבי הולך וגובר במדינות שונות בעולם.
החיסרון הבולט של הביטקוין הוא התצרוכת האנרגטית הגדולה שלו. תהליך הכרייה של ביטקוין הוא על ידי מנגנון הוכחת עבודה (Proof Of Work): מנגנון זה של אימות הרשת דורש המון אנרגיה ונחשב בזבזני ולא ידידותי לסביבה.
במטבע איתריום עברו למנגנון הוכחת סיכון החסכוני, אולם נכון להיום לא בטוח אם המהלך אפשרי גם ברשת ביטקוין.
רגולציה
הרגולציה סביב הביטקוין משתנה כל הזמן, וכן שונה ממדינה למדינה. רוסיה למשל מנסה למנוע את השימוש בקריפטו, ואילו אל סלבדור הפכה את ביטקוין למטבע רשמי.
בארצות הברית המטבע אינו נחשב להילך חוקי, אולם הצעות חוק בנושא הרגולציה של קריפטו מוגשות מדי פעם. השנה צפויה להיות שנת-מפתח ביחס לרגולציה של קריפטו, כאשר מחוקקים בכל העולם הבשילו מספיק לשם התייחסות בנושא.
בישראל הרגולטור עושה צעדים בנושא. ישנם שלושה גופים המציעים מסחר מפוקח בביטקוין, וביניהם ביטס אוף גולד.
המשמעות היא שלקוח יכול לבצע רכישה של ביטקוין דרך גופים מפוקחים, ולאחר מכן לממש ולמכור את הנכסים הדיגיטליים ולהכניס את הכסף בחזרה לחשבון הבנק שלו.
מבט לעתיד
אף על פי שהביטקוין נמצא איתנו כבר 15 שנה, נדמה שהמטבע נמצא עדיין בשלב הינקות.
הביטקוין החל תהליך כלכלי שסופו עוד רחוק, אולם לא ניתן לבטל את ההשפעה שלו על תפיסות כלכליות ועל השיח הכלכלי העולמי.
נותר לנו להמשיך לעקוב ולראות כיצד תמשיך להתפתח הרגולציה בנושא קריפטו, וכיצד תימשך מהפכת הביטקוין לפרוץ גבולות חדשים.
