| Getting your Trinity Audio player ready... |
בעולם שלאחר קריסת בורסת FTX, הרגולטורים מגלים אחריות גדולה כלפי המשקיעים בשוק הקריפטו, וישנם סימנים הולכים וגוברים להעמקת הפיקוח על הסקטור.
שנת 2022 היוותה במידה רבה נקודת מפנה ביחס לענף הקריפטו. אחרי שנים שבהן שוק הקריפטו ברחבי העולם התנהל בצורה בפיקוח חלקי, התפישה של רגולטורים ברחבי העולם כלפי הענף הולכת ומשתנה.
כאשר יותר ויותר אנשים מאמצים קריפטו, ניתן בהתאם לראות יותר סימנים לכך שהרגולטורים נוקטים בצעדים אקטיביים ביחס לקריפטו וההגנה על משקיעים.
חשוב להדגיש - קריפטו קונים ומוכרים מגוף מפוקח ובעל רישיון
ראיה לכך קיבלנו בשבוע שעבר, עם אזהרה שפרסמה הרשות לניירות ערך. ראשית, ניתן רקע לדברים: בישראל ניתן לקנות מטבעות קריפטו כגון ביטקוין ואיתריום ממספר גופים העוסקים במסחר קריפטו.
שלושה גופים, וביניהם ביטס אוף גולד, נמצאים בפיקוח של רשות שוק ההון.
יתר הגופים, לרבות בורסות קריפטו גדולות במיוחד, אינם נמצאים בפיקוח בישראל (חלקם בפיקוח במדינות אחרות, וחלקם ללא פיקוח כלל).
רשות שוק ההון פועלת כנגד פעילות מסחר בקריפטו באמצעות הגופים הלא מפוקחים, מתוך מטרה להגן על הצרכן הישראלי מסיכונים בלתי סבירים שלוקחים אותם גופים, ולהימנע מהישנותם של אירועים בהם התאדו כספי משקיעים.
בעקבות ממצאים של רשות שוק ההון לכך שבורסת ענק-עולמית, שאינה מפוקחת בישראל, משווקת עצמה ללקוחות ישראלים באמצעות אתר ישראלי שמפנה לרכישה דרכה, הוציאה הרשות אזהרה מרכישת קריפטו דרך גופים שלא מפוקחים. בראיון לדה מרקר בנושא, אמר יובל רואש, מנכ"ל ביטס אוף גולד:
"ההודעה של רשות שוק ההון מאוד חשובה. אין שום סיבה שלקוחות ישראלים יילכו לגופים זרים, אם יש גופים ישראלים שמספקים שירותים כאלה. יש פה אבסורד שרשות שוק ההון מזהירה את הציבור מגופים לא מפוקחים. מצד שני, חברות האשראי הישראליות מאפשרות סליקה וקנייה מבייננס, שהיא לא גוף מפוקח. במקביל, הבנקים מונעים כניסה חזרה של כסף מבייננס חזרה לחשבונות של הלקוחות".
אולם זה לא הכל: מדיונים שהיו בכנסת על חוק ההסדרים הקרוב ופרסומי הטיוטות שונות בנושא, מסתמן כי משרד האוצר יפרסם תוך 180 יום תזכיר חוק בנושא מטבעות קריפטו, לרבות הבהרה לגבי הסיווג של קריפטו כנכס (ולא כמטבע או מטבע חוץ), וכן הוראות רגולטוריות נוספות.
בכך תפתח המדינה פתח רחב להכנסת הקריפטו כאפיק השקעה מפוקח ומאוסדר לכל דבר ועניין.
מעבר לים מעלים הילוך
לאחר קריסתה של FTX, הבינו ב-SEC (הרשות לניירות ערך בארצות הברית) שאין להם זמן לבזבז, ועליהם למנוע את המשבר הבא מבעוד מועד. משום כך, הודיעו בשבוע שעבר מטעם ה-SEC כי הם השביתו את פעילות הסטייקינג של בורסת Kraken, וכן הטילו עליה קנס כספי בגובה שלושים מיליון דולרים.
מהי פעילות סטייקינג, ניתן רקע קצר: רשתות בלוקצ'יין לעתים מבצעות אימות להוספה של בלוקים נוספים באמצעות מנגנון הוכחת עבודה (כמו ביטקוין למשל), ולעתים באמצעות מנגנון הוכחת סיכון (Proof Of Stake), כפי שרשת איתריום עברה זה לא מכבר.
במנגנון POS, מאמתי הרשת מפקידים מטבעות, ובהתאם לכך מקבלים מטבעות של רשת כתגמול על פעילותם. ככל שיפקידו יותר מטבעות, כך גדל הסיכוי שהם יהיו אלו שיבצעו את האימות, ובכך יזכו למטבעות.
לכן מה שעושים גופים כגון Kraken, היא להציע למשקיעים להפקיד אצלהם את הקריפטו שלהם, ו-Kraken יגדילו בכך את מספר ה-Tokens בהם הם משתמשים לאימות, ובכך יזכו לתגמול. המשקיעים בתמורה יקבלו ריבית על ההפקדה שלהם.
הבעיה היא, ש-Kraken שיווקו את העסקה הזאת כתשואה מובטחת, עם הצעה בשיעור ריבית של 24%. לפי ה-SEC, מדובר בפועל בהשקעה בניירות ערך שלא דווחה ובוצעה בהתאם ולא סיפקו את כל המידע למשקיעים. למרות ההבטחות של בורסת קראקן למשקיעים, ב-SEC חייבים להגן על המשקיעים.
רישיון מהרגולטור מאפשר שכבת הגנה נוספת על המשקיעים
אם כן ניתן לראות שהרגולטורים בארץ ובעולם החלו לגלות גישה אקטיבית יותר ביחס לקריפטו: מבקשים להגן על משקיעים מהונאות, למנוע הלבנת הון, ולשמור על יציבות בשווקים.
גם אנחנו בביטס אוף גולד פועלים בהתאם להוראות הרגולטור והיינו לחברה הפעילה הראשונה שקיבלה רישיון קריפטו מרשות שוק ההון ביטוח וחסכון.
עולם הקריפטו ממשיך להתבגר ולהגיע ללב המיינסטרים, אולם הכיוון לעתיד ברור: הסקטור יהיה בעל אסדרה ופיקוח גדולים יותר.
