מסע בעקבות הקריפטו הישראלי – חלק א׳

קריאה של 14 דקות

ברוכים הבאים למסע מרתק בין ארבעה ימים אל נבכי הקריפטו והבלוקצ׳יין בישראל. הכתבה הבאה היא חלק ראשון בסדרת כתבות שתעסוק במוקדים, אנשים, אירועים ומפגשים המעצבים את התחום מראשיתו והופכים אותו למה שהוא היום.

ישראל ידועה בעולם כולו בתואר סטארט-אפ ניישן, המקום שבו צמחו חברות בינלאומיות כמו מיראבליס וצ׳ק פוינט ונעשו אקזיטים מופלאים כמו מכירת ווייז לגוגל (ב-1.3 מיליארד דולר) או מובילאיי לאינטל (ביותר מ-15 מיליארד דולר). דירוג של בלומברג שנערך השנה קבע כי רמת החדשנות של ישראל היא במקום ה-10 בעולם. כל חברות ההיי-טק והאינטרנט הגדולות בעולם מפעילות כאן מרכזי פיתוח, וישראל מתבססת כמוקד עולמי משמעותי בסייבר ובפינטק. אבל עובדה ידועה פחות היא שבשנים האחרונות נוצר בישראל אקוסיסטם עשיר בתחום המסעיר ביותר בעולם כיום, המחבר בין טכנולוגיה לכלכלה באופן שלא היה כמותו. אנחנו מדברים כמובן על קריפטו ובלוקצ׳יין.

בעקבות הביטקוין, המטבע המבוזר והמוצפן שפרץ את הדרך לתעשיית הבלוקצ׳יין, מיזמים בכל העולם מחוללים מהפכה, למעשה כמה מהפכות, במגוון אדיר של תחומים – ממסחר ופיננסים ועד לשיתוף תוכן ולבניית זהות דיגיטלית אוטונומית.

הכתבה שלפניכם מתארת את החלק הראשון של מסע בן ארבעה ימים בתחנות המרכזיות של זירת הבלוקצ׳יין הישראלית, הכולל היכרות עם סטארט-אפים מלהיבים, מחקר אקדמי פורץ דרך, שיתופי פעולה עסקיים ייחודיים ויצירתיות שופעת. וכדאי להבהיר מראש: בישראל פועלות למעלה ממאה חברות קריפטו ובלוקצ׳יין. חברות מעניינות רבות לא נכנסו לכתבה רק בגלל מגבלות מקום.

שדרות רוטשילד, תל אביב

יום 1: קריפטו בלב הפיננסי של תל אביב

ההתחלה המתבקשת למסע הקריפטו הישראלי היא במקום שבו התווכחו וחלמו על ביטקוין כבר בימיו הראשונים. מאז תחילת העשור הנוכחי, שגרירות הביטקוין שנמצאת ברחוב אחוזת בית 1 בלב תל אביב היא מוקד לאינספור מפגשים בין חברי קהילת הקריפטו המקומית – החל באנשים שקנו את המטבע המוצפן עוד בימים שבהם שוויו היה הרבה פחות מדולר אחד, ועד למי שנתקל בו לראשונה רק עכשיו. בשגרירות הקטנה שאליה אפשר להיכנס בחופשיות ישירות ממפלס הרחוב, תוכלו לרכוש ביטקוין בכספומט הראשון בישראל, לדבר עם חברים בקהילה או לשמוע הרצאה. בקומה השנייה ישנם חללי עבודה לחברות בתחום.

מני רוזנפלד, יו״ר איגוד הביטקוין הישראלי ואחד ממייסדי השגרירות, סיפר כי מאפיין ייחודי לישראל הוא החיבור החזק בין חברי הקהילה המקומית, הכולל מפגשים ושיתופי פעולה, וזאת בעוצמה יוצאת דופן לעומת מדינות אחרות. בהקשר הזה, למחקר האקדמי המתבצע בישראל יש תפקיד משמעותי, במיוחד בכל הקשור להקמתן של חברות העוסקות בהצפנה. רוזנפלד הוסיף כי לנפילה בשווי המטבעות בשוק הקריפטו מאז תחילת 2018 היתה השפעה שלילית, ולמרות זאת הענף נמצא במסלול של צמיחה והתפתחות.

הבורסה מגלה את הקריפטו

מצדו השני של הרחוב הקטן, באחד האזורים הוותיקים והיפים ביותר של תל אביב, נמצא הבניין החדש של הבורסה לניירות ערך. בישראל מקודמת חקיקה מהפכנית למדי לתחום הקריפטו, שעשויה להשפיע על אופי המסחר במניות ובנכסים בבורסה, ונדון בכך בהרחבה בהמשך הכתבה. כבר עכשיו, המבנה של הבורסה מארח את האב הפינטק The Floor, שפועל בשיתוף עם מוסדות פיננסיים גלובליים, כמו HSBC ודויטשה בנק. זה עוד לא הכל. רשות ניירות ערך השיקה באחרונה את מערכת יעל שמאפשרת תקשורת מאובטחת באמצעות בלוקצ׳יין; ולצד זאת הבורסה, The Floor ואינטל מפתחות בימים אלה פלטפורמה להלוואה של נכסים (אופציות) על בסיס טכנולוגיית בלוקצ׳יין.

אם תתאמו מראש, תוכלו לערוך סיור  במרכז החדשנות של תגלית שנמצא בבניין הבורסה. במרכז מוצגת תערוכה על ההישגים של ישראל בחדשנות ובהיי-טק, שבה מבקרים אנשי עסקים וכמובן עשרות אלפי הצעירים המשתתפים בתוכנית שנועדה לקרב בין יהודים בעולם לישראל.

אגב, באולם הכנסים שנמצא בקומת המרתף של הבורסה נערכים לעתים מיטאפים של תעשיית הבלוקצ׳יין המקומית, שבהם נסקרות ההתפתחויות האחרונות בתחום או נחשפים סטארט-אפים חדשים. זהו רק אחד מבין האתרים למפגשים הרבים מאוד בין יזמים, פעילים וסקרנים לגבי התחום שנערכים ללא הפסקה בתל אביב. המבקרים הקבועים באירועים האלה מוצאים עצמם לא פעם מתלבטים בין כמה מיטאפים שמתקיימים במקביל!

את המשך היום אפשר לבלות בלב העסקי הוותיק של תל אביב, שכולל את המטות של רוב הבנקים והמוסדות הפיננסיים המרכזיים בישראל – לצד חברים חדשים מעולם הבלוקצ׳יין. רוטשילד הוא המוקד לסצינת סטארט-אפים לוהטת, וגם לשפע מקומות בילוי שפועלים עמוק אל תוך הלילה. אל תחמיצו אותם.

החלפנים של אתמול, הבלוקצ׳יין של מחר

מוסד פיננסי מהסוג החדש, אך אחד הוותיקים בזירת הקריפטו המקומית, הוא חברת המטבעות הווירטואליים Bits of Gold, שמשרדיה הראשיים ממוקמים ברחוב לילנבלום. החברה שאותה הקימו האחים יונתן ויובל רואש ב-2013, מציעה שירותי מסחר ללקוחות פרטיים ועסקיים, בביטקוין ובאתריום. בעלי עסקים בתחום יכולים להנות גם משירותי סליקה ונזילות ייחודיים, המתבססים על היותה חברת הקריפטו הראשונה בישראל שהחזיקה באישור למתן שירותי מטבע (נש״מ), ועל ידע מקצועי שנרכש במהלך השנים.

Bits of Gold מאפשרת מסחר פשוט ובטוח במטבעות קריפטוגרפיים, כאשר החשבונות של העסק מתנהלים במטבעות רגילים; ומתמחה בפתרונות לדרישות של מוסדות פיננסיים, כמו זיהוי לקוח
(KYC – Know Your Customer) ומניעה של הלבנת הון (AML – Anti Money Laundering). אלה שירותים חיוניים לעסקים ישראלים, שנתקלים בחשדנות רבה מצד הבנקים, ורלוונטיים לחברות גם במדינות אחרות שבהן ישנן בעיות דומות.

יובל רואש, מנכ״ל Bits of Gold, סיפר כי ״בשש שנות הפעילות של החברה התעשייה המקומית השתנתה והתבגרה, וגם הבנקים והרגולציה התבגרו. אנחנו בין הראשונים שיצרו קשר עם רגולטורים ועד היום אנחנו בין המובילים בנושא, ונציגים מהרשויות השונות מתייעצים איתנו. האתגר הכי גדול שלנו הוא בעבודה עם הבנקים – להבהיר להם שאין סיבה לחשוש. אנחנו עובדים בסטנדרטים הכי גבוהים, גם בקנה מידה בינלאומי, ועורכים את בדיקות ה-KYC וה-AML הכי נוקשות.

היתרון של הלקוחות שעובדים אתנו הוא באפשרות להוציא את הכספים. כל הבנקים בישראל מכירים את המותג Bits of Gold ואת הרמה הגבוהה של הבדיקות שלנו. חברות שעשו ICO (הנפקת טוקנים) או משקיעים שצריכים להמיר מטבעות בסכומים גבוהים, מבינים שאלה הסטנדרטים הסבירים והמקובלים, גם אם לעתים הם מופתעים מרמת הירידה לפרטים. עם זאת, אנחנו מנסים לצמצם את החשיפה של הלקוחות ולשמור על הפרטיות שלהם״.  

ממש מעבר לרחוב נמצא המטה של סטארט-אפ ניישן סנטרל עמותה לשיווק ויצירת קשרים עסקיים לסטארט-אפים ישראלים, שמתמקדת בין השאר בפינטק. זהו מוקד למידע, שיתופי פעולה עסקיים והיכרות עם תעשיית ההיי-טק הרותחת של ישראל.

אגב, אם הייתם מבקרים ברחוב לילנבלום לפני עשרות שנים, בימים שבהם המשק הישראלי היה כמעט מנותק מהעולם ומגבלות נוקשות מנעו מסחר במטבע זר, הייתם פוגשים חלפני כספים מהשוק השחור שמגלגלים בידיהם ערימות של שטרות מחמש יבשות. קשה לתפוס זאת כיום, אבל אז השוק השחור היה הפתרון היחיד למסחר במטבע זר. השלטונות שידעו זאת שיתפו פעולה, ועצמו עיניים מול הפעילות שהתרכזה ברחוב הזה.

לפגוש את האנשים שעושים את המהפכה

בחזרה לשדרות רוטשילד, שבהן יושבת קרן ההשקעות iAngels פלטפורמת המשקיעים, שאותה מנהלות מור אסיא ושלי הוד מויאל, מתמקדת בין השאר בתחום הבלוקצ׳יין, וכוללת השקעות בחברות ישראליות כמו Simplex אחת החברות הגדולות בעולם למתן שירותי אבטחה וזיהוי לתשלום בקריפטו באמצעות כרטיסי אשראי; ו- Saga, שמקימה מערכת מוניטרית מבוססת בלוקצ׳יין.

כשתעצרו להפסקה באחד מעשרות בתי הקפה, המסעדות והדוכנים, ליהנות מאוכל מקומי או ממטבח בינלאומי, תמצאו ברבים מהם שלט ירקרק קטן שמדווח על האפשרות לשלם עם אפליקציית Colu. את החברה הקימו חלק ממובילי פרויקט Colorod Coin, שאיפשר מסחר בנכסים שונים על גבי הבלוקצ׳יין בראשית ימי הביטקוין. כיום הם מפתחים מטבע דיגיטלי מקומי בכמה ערים בעולם, בהן תל אביב.

בקולו מספרים כי בתחילת הדרך בעלי עסקים לא תמיד הבינו את הערך בפעילות שלהם, אבל כיום, עם יותר מ-100 אלף משתמשים רק בתל אביב, המצב השתנה. לעומת זאת, מול המשתמשים, האתגרים היו אחרים: לשנות את האופן שבו הם חושבים על כסף. כיום, לשימוש בקולו נוסף גם תגמול בטוקנים קריפטוגרפיים. התגובות של המשתמשים כוללות הערכה לחזון של קולו ולעולם הקריפטו בכלל, או פשוט הנאה מכך שאפשר לשלם על קפה או בירה בלי צורך בארנק.

עוד בסביבה, שתי תערוכות על תולדות ענף הפיננסים המקומי. בנק ישראל, שמרכזו בירושלים, מחזיק שלוחה בתל אביב שממוקמת בבניין שבו ישב מס ההכנסה בימי המנדט הבריטי שלפני הקמת מדינת ישראל. בבניין ישנה תערוכה, בסגנון מעט מיושן, הכוללת תצוגה של תולדות המטבע הישראלי ותפקידיו של הבנק המרכזי. בתיאום מראש, אפשר לערוך במקום ביקור ללא תשלום. בנק דיסקונט, השלישי בגודלו בישראל, מציג תערוכה על ההיסטוריה הכלכלית של המדינה ומהות העבודה הבנקאית במוזיאון הרצלילינבלום. גם כאן, הסיורים בתיאום מראש.

אם אחרי יום גדוש כזה נשארה לכם אנרגיה לכרות עוד קצת מידע, ובעיקר להתמנגל עם קהילת הקריפטו המקומית, כדאי לבקר באחד מהמיטאפים הרבים שנערכים בעיר כמעט מדי יום. שני חללים בולטים לאירועים שיאפשרו מפגש מקרוב עם האנשים הכי מעניינים ועם ההתפתחויות האחרונות בתחום, נמצאים סביב שדרות רוטשילד. טוי לאב הוא חלל עבודה שבקומה הראשונה שלו נערכים האקתונים מושקעים והרצאות. Rise הוא חלל עבודה ואקסלרטור שפועל בשיתוף בנק ברקליס וממוקם בבניין הישן של הבורסה לניירות ערך, ומארח חלק מהמיטאפים המלהיבים ביותר בעיר.

יום 2: הכי מבוזר, הכי גבוה

את היום השני במסע הקריפטו הישראלי נבלה בשתי ממלכות קריפטו מרשימות שטיפסו גבוה והתמקמו בגורדי השחקים החדשים שמקשטים את הנוף התל אביבי. התחנה הראשונה היא בצמרת של המגדל הגבוה ביותר בישראל כיום, עזריאלי שרונה. חלל מתחמי העבודה Labs TLV, שנמצא בחמש הקומות העליונות של המגדל, כולל חברות רבות מתחום הבלוקצ׳יין.

בין השאר, פועלת מהמגדל חברת Kin, המפתחת מטבע קריפטוגרפי ואשר הוקמה על ידי Kik הקנדית, רשת מסרים מיידיים הפופולרית במיוחד בקרב צעירים. Kin גייסה בשנה שעברה כ-100 מיליון דולר ב-ICO (נכון לערכים של 2017). לידה נמצאת Orbs, המפתחת בלוקצ׳יין על בסיס אתריום (שגייסה השנה כ-120 מיליון דולר), וזרוע ההשקעות והייעוץ שלה, Hexa Labs שמעורבת במיזמים ופרויקטים רבים. חברה נוספת במגדל היא Zink, שבונה פלטפורמה לשיתוף הגולשים בשווי של הפרסומות שבהן הם צופים, ומתכננת להשתמש בבלוקצ׳יין של Orbs.

את Zinc הקימו יוצאי איירון סורס, חברת האינטרנט הגדולה בישראל העוסקת בהפצת תוכנות ובפרסום לאפליקציות. גם את החברה הזו תמצאו במגדל הטכנולוגיה הזה, מתפרשת על פני ארבע קומות שלמות. וזה עוד לא הכל: בקרוב יגיעו לכאן גם השלוחות המקומיות של שתי ענקיות אמריקאיות, פייסבוק ואמזון.

דבר אחד בטוח: אף שהעוצמה היזמית שמרוכזת בבניין צפויה לסנוור אתכם, לא תוכלו לפספס את הנוף המרהיב שנשקף מכל חלון. הגוש האורבני הצפוף של גוש דן מקיף את המגדל מכל עבר. באופק אחד משתרע הים התיכון, ומן העבר השני אפשר לצפות בימים בהירים עד להרי ירדן (והכי מומלץ להתרווח על ״כורסת כיסא הנוח״ שצופה אל הים בפינה המערבית של הקומה הגבוהה ביותר, 61).

לא הרחק משם, באחד ממבני הטמפלרים המחודשים בשרונה יושבת חברת Blox. החברה מציעה פלטפורמה חדשנית ואוטומטית לניהול ומעקב אחר נכסים קריפטוגרפים בצורה מהימנה ובטוחה המתאימה לחברות ולאנשים פרטיים. החברה שואפת לגשר על הפער הקיים בין נכסים קריפטוגרפים לתחום הפיננסים הסטנדרטי בצורה אינטואיטיבית ופשוטה.

טוקנים ויהלומים (לנצח?)

אם התיאבון שלכם לכל מה שקשור לבלוקצ׳יין עדיין גדול, ואנחנו מהמרים שהוא אכן כזה, תוכלו לקבל מנה גדושה נוספת של טכנולוגיה מבוזרת במרחק נסיעה של כמה דקות על דרך מנחם בגין. בבניין אמות אטריום, בכניסה לרמת גן, ממוקמות שתיים מהחברות שביצעו את גיוסי ה-ICO הגדולים ביותר בישראל, שהיו גם בין הגיוסים הבולטים בשוק הקריפטו העולמי ב-2017.

במגדל פועלת קרן אליינמנט בבעלות משה חוגג, שקנה באחרונה את קבוצת הכדורגל בית״ר ירושלים. בין החברות של הקרן, Sirin Labs, שגייסה ב-ICO אתריום בשווי של כ-150 מיליון דולר, נכון לסוף השנה שעברה. החברה אמורה להשיק בקרוב את ״סמארטפון הבלוקצ׳יין הראשון״ במחיר של כ-1,000 דולר ליחידה. פעילות נוספת של הקרן היא Block T.V שמקימה בבניין אולפן טלוויזיה שממנו ישודרו תוכניות וכתבות על תעשיות הקריפטו והפינטק בכל העולם במשך 24 שעות ביממה. 

במרחק נסיעה קצרה במעלית נמצאת Bancor, פלטפורמה שמאפשרת מסחר ונזילות במגוון רחב של טוקנים באמצעות חוזים חכמים. את בנקור הקימו יזמי היי-טק ותיקים, גיא בן ארצי ואייל הרצוג. השכן למגדל, משה חוגג, היה בין המשקיעים הראשונים, כאשר בנקור גייסה ב-ICO כ-150 מיליון דולר, נכון לערכים של השנה שעברה. החברה שצברה שם עולמי הייתה מעורבת באחרונה באירוע פריצה, וספגה ביקורת על כך שאמצעי הזהירות שננקטו בתגובה חשפו כי הפלטפורמה מבוזרת פחות מכפי שהיה נדמה.

ממש מעבר לרחוב אפשר למצוא חיבור מעניין בין ענף תעשייה ותיק ליזמות בתחום הבלוקצ׳יין. קומפלקס הבניינים של בורסת היהלומים מרכז את הפעילות בתחום שהיה מזוהה מאוד עם ישראל טרם ימי ההיי-טק. אגב, גם כיום ישראל היא המרכז הגדול בעולם למסחר ביהלומים לא מלוטשים. בניסיון לשמר את  הרלוונטיות של הענף, יזמה הבורסה הקמה של זירה למסחר מבוזר ביהלומים, הכוללת הנפקה של מטבע קריפטוגרפי.

כאן מסתיימים להם יומיים ארוכים מלאי אינפורמציה. את כל המקומות בהם ביקרנו תוכלו למצוא במפה האינטראקטיבית שלנו.

לקריאת מסע בעקבות הקריפטו הישראלי – חלק ב׳ לחץ כאן

התחילו לסחור

כתבות מומלצות

מומלץ עבורך

All articles loaded
No more articles to load
All articles loaded
No more articles to load
All articles loaded
No more articles to load
All articles loaded
No more articles to load
סגירת תפריט