אחריי יומיים גדושים בקריפטו ובלוקצ׳יין, אנחנו ממשיכים בסיור ליומיים מרתקים נוספים. הפעם נדבר על פירמות ראיית חשבון ועריכת דין המלוות את התעשייה, אקדמיה ומחקר בתחום וההתרחבות הגיאוגרפית בענף מת״א ועד לבירת הנגב.
יום 3: ישראל בדרך לחזית העולמית
תעשיית הבלוקצ׳יין המקומית זקוקה כמובן גם לליווי מקצועי, והפירמות הישראליות הבולטות בראיית חשבון או בעריכת דין משקיעות בשירותים הייחודיים הדרושים לענף. חברת הייעוץ דלויט מציעה סל שירותים רחב, הכולל ליווי עסקים בשלבי התפתחות שונים, מידע עסקי ויצירת שיתופי פעולה גלובליים. ענקית ראיית החשבון ארנסט אנד יאנג בונה פעילות בינלאומית בתחום הבלוקצ׳יין, והמשרד המקומי שלה מתמקד בליווי חברות, בעיקר בתחום הקריפטוגרפיה.
משרדי עורכי הדין הגדולים בישראל, כגון הרצוג-פוקס-נאמן, מיתר ושיבולת, הקימו מחלקות קריפטו, וככל הנראה מספקים ליווי משפטי לעשרות פרויקטים ומיזמים בתחום. ואלה רק חלק מאנשי מקצוע רבים שפונים לתחום הבלוקצ׳יין הצומח.
יונתן אירום, ראש מחלקת קריפטו במיתר, סיפר כי הצמיחה המהירה של התחום החלה ב-2017, וכללה בין השאר פעילות של משקיעים, ICOs וחברות שמספקות שירותים כמו סליקה. ״הירידה בשווי המטבעות בתחילת 2018 עצרה את המבול הראשוני, אבל עכשיו השוק מתבגר״, אמר אירום. ״התעשייה חיה ופעילה, והסביבה הפכה דומה יותר לזו שמאפיינת חברות צמיחה בתחומים אחרים״.
עם זאת, אירום תיאר את האתגרים הייחודיים של חברות בתחום הבלוקצ׳יין, שכוללים דרישות רגולטוריות מחמירות ואפילו קושי בפעולות בסיסיות כמו פתיחת חשבון בנק. ״יש סתירה פנימית בהתנהלות של הרגולטורים בישראל״, הסביר אירום. ״מצד אחד, הם מזהים את הצמיחה המהירה ורוצים להפוך לשחקן משמעותי בעולם. מצד שני, הגישה של חלק מהרשויות בישראל שמרנית מאוד ומקשה על החברות לפעול כאן. החברות מצדן רוצות להישאר בישראל, ואנחנו מקווים שהרגולטורים יאמצו גישה אחידה וברורה״.
ואכן, גם אם הרגולטורים המקומיים מגיבים מעט באיחור לתנופה של התעשייה החדשה, התפתחויות מהתקופה האחרונה מסמנות כי ישראל עשויה להתייצב בחזית הגלובלית באסדרת כללים שיאפשרו מסחר ושימוש בקריפטו - אם המהלכים שיצאו לדרך יקודמו באופן נחוש ואחראי.
ועדה שיזמה רשות ניירות ערך פועלת על פי הקווים המנחים המקובלים כיום בעולם, לחלוקה בין כמה סוגי מטבעות וטוקנים: מטבעות לסחר חליפין, כמו ביטקוין ואתריום; טוקנים מסוג Utility, שמייצגים מתן שירות מסוים; וטוקנים מסוג Security - שמהווים למעשה נייר ערך מוצפן וגלובלי. אם ההמלצות יאושרו, וכנראה שנדע זאת במהלך השנה הקרובה, ייתכן שנראה בבורסה המקומית, או בזירות ייעודיות שכבר מוקמות כעת, מסחר מבוזר ונגיש בנכסים שלא היו נזילים עד היום, למשל מניות של סטארט-אפים.
במקביל, בקרוב ייכנסו לתוקף חוקים ותקנות שיאפשרו לעסקים לסחור בנכסים וירטואליים וקריפטוגרפיים גם למטרות נוספות, כמו קבלת תשלום מלקוחות. התקנות מתייחסות לנושאים קריטיים כמו אבטחה, ומדגישות סימני אזהרה ייחודיים לתחום. אבל עדיין נדרשת עבודת השלמה כדי לפתור סוגיות של זיהוי הלקוחות ומניעת הלבנת הון ומימון לטרור.
התחילו לסחור
מומחי ההצפנה של האקדמיה הישראלית
במהלכים כאלה ואחרים עשויה להיות מעורבת ענקית הבלוקצ׳יין הבינלאומית ConsenSys, שמקימה מרכז פעילות ופיתוח בישראל. ConsenSys, שעם 1,000 עובדיה היא כנראה חברת הבלוקצ׳יין הגדולה בעולם, מתמקדת בהקמה ומימון של אפליקציות מבוזרות (dApps) על גבי הרשת של אתריום, ועוסקת גם בייעוץ לעסקים ולממשלות ובפעילות במסגרת האקדמיה.
הפריצה של המחקר בתחום הבלוקצ׳יין אל האוניברסיטאות המובילות בעולם היא תופעה חדשה יחסית ומעניינת במיוחד. מומחים מפקולטות למדעי המחשב או לכלכלה מתגברים על החשש וצוללים אל התחום המרתק. צד מפתיע לסיפור הזה הוא החיבור בין האקדמיה הישראלית לקריפטו - שכפי שציינו, כבר החל מזמן.
פרופ׳ שפי גולדווסר, חוקרת הצפנה מ-MIT ומכון ויצמן שזכתה בשורה של פרסים יוקרתיים, היתה בין מפתחי ההוכחות באפס ידיעה (Zero-Knowledge-Proof) שמהוות מרכיב יסודי בעולם המטבעות הקריפטוגרפיים. כיום היא יועצת לQed-it הישראלית, שמציעה פתרונות מבוססי בלוקצ׳יין ופרטיות על בסיס הוכחות באפס ידיעה. לחברה המנוהלת על ידי יונתן רואש, ממקימי Bits of Gold, יש חיבור חזק נוסף לאקדמיה: המדען הראשי שלה הוא פרופ׳ אביב זוהר מהאוניברסיטה העברית, שהתמחה בבניית רשתות בלוקצ׳יין המאפשרות מסחר מהיר בלי להתפשר על אבטחה.
חוקר בעל שם עולמי שמעורב בחברת קריפטו ישראלית אחרת הוא פרופ׳ אלי בן ששון, מומחה להצפנה מהטכניון שהיה בין מקימי המטבע ZCash. כיום, בן ששון הוא שותף בסטארט-אפ חדש, Starkware, שמציע מודל משופר להוכחות באפס ידיעה וזוכה לעניין רב.
בתחום הפרטיות, אפשר למצוא בישראל גם את הסטארט-אפ Beam, שמפתח בלוקצ׳יין המבוסס על טכניקה מבטיחה וחדשה יחסית הנקראת MimbleWimble; ואת חברת אניגמה, שבונה פלטפורמה להצפנת חוזים חכמים. בהקשר האקדמי אף פורסם לאחרונה כי באוניברסיטת תל אביב יוקם מכון הבלוקצ׳יין הראשון בישראל בתרומתו של משה חוגג.
יום 4: קריפטו בכל מקום
אחרי שלושה ימים בתל אביב, הגיע הזמן לצאת למקומות חדשים ולגלות שהבלוקצ׳יין מגיע בהדרגה לכל קצוות הארץ. במגדל צ׳מפיון בבני ברק נמצאים המשרדים של eToro, פלטפורמת ההשקעות החברתיות הגדולה בעולם. נתח נכבד מהפעילות בפלטפורמה מוקדש להשקעות בקריפטו - וזה אינו מפתיע מכיוון שאת החברה הקים יוני אסיא, מהדמויות המרכזיות בקהילה המקומית.
עוד קפיצה קטנה, ואנחנו יכולים לפגוש בנציגות ל- Bitmain, חברת הענק החולשת על כריית הביטקוין. מרכז הפיתוח המקומי שנמצא ברעננה הוא השלוחה הזרה הראשונה שהקימה החברה הסינית.
וישנן גם קבוצות של פעילים ומתעניינים שהתארגנו במהלך השנה האחרונה במקומות שונים בארץ. בירושלים פועלת קבוצת Blockchain JLM, שאחד מיזמיה, אבישי עובדיה, סיפר על הפעילות המתפתחת בתחום הקריפטו בבירה: ״בירושלים ישנן כחמש חברות קריפטו, בהן Inviou שעוסקת במיקרופיימנטס, או Revelator, שעוסקת ברישום זכויות יוצרים ומפתחת פתרונות בלוקצ׳יין. בעיר פועלים גם שלושה כספומטים לביטקוין״.
גם עובדיה סיפר כי האוניברסיטה העברית מגלה עניין בתחום ויוזמת כנסים בנושא שייערכו בהמשך השנה. ״יכול להיות שעדיין לא נראה את הפרות של התהליכים האלה בשנה הקרובה, אבל בעוד כמה שנים ירושלים יכולה להפוך למרכז אקדמי ולאקוסיסטם פורץ דרך בתחום הבלוקצ׳יין״.
בדרום הארץ קמה עמותה בשם בלוקצ׳יין בבאר שבע. קים בזק סיפר כי העמותה, שעיקר פעילותה החלה בחודשים האחרונים, ארגנה מפגשים בברים, ערכה כנס ומקדמת שיתוף פעולה עם העירייה והאוניברסיטה המקומיות שמגלות עניין בנושא. ״אנחנו מתעסקים הרבה בחינוך השוק, ומסבירים לגופים הציבוריים שאנחנו קבוצת יזמות בטכנולוגיה הכי חדשנית שיש, שיכולה להשתלב ברצון להפוך את באר שבע למרכז היי-טק״.
כאן מסתיים לו מסע מרתק בין ארבעה ימים בעקבות הקריפטו הישראלי. את כל המקומות בהם ביקרנו תוכלו למצוא במפה האינטראקטיבית שלנו. וכפי שאמרנו בהתחלה: הסיפור של ישראל, קריפטו ובלוקצ׳יין הוא גדול ועשיר עוד יותר מכפי שהספקנו לסקור בכתבה - וממשיך לצמוח סביבנו כל הזמן.
לקריאת מסע בעקבות הקריפטו הישראלי - חלק א׳ לחץ כאן
