| Getting your Trinity Audio player ready... |
אחד האירועים המרכזיים של השנה בשוק הקריפטו יתרחש בחודש אפריל הקרוב. מהו "אירוע החצייה", כיצד הוא השפיע על הביטקוין בפעמים הקודמות שבהן התקיים ומה אפשר לצפות מהאירוע הקרוב?
שנת 2024 בשוק הקריפטו נפתחה בעליות שערים. מספר ימים לאחר תחילת השנה אישרה רשות ני"ע האמריקאית הנפקת קרנות סל עוקבות ביטקוין (ETF) ללא פחות מ-11 חברות.
עכשיו, כשהרגע ההיסטורי הזה מאחורינו, אפשר להתחיל לספור לאחור לאירוע משמעותי נוסף השנה - "אירוע החצייה" (Halving), שצפוי באמצע חודש אפריל.
מדובר באירוע משמעותי שמתרחש בשוק הביטקוין אחת ל-4 שנים בממוצע, ויש לו השפעה רבה על המסחר במטבע הדיגיטלי הנפוץ בעולם. הפעם האחרונה שבה התרחש "אירוע חצייה" היתה ב-2020.
מאז, הצטרפו לשוק הקריפטו מיליוני משקיעים חדשים, שעבורם זהו "אירוע החצייה" הראשון.
למענם, וגם עבור המשקיעים הוותיקים שאולי הספיקו לשכוח, ריכזנו את כל מה שחשוב לדעת על אחד האירועים שכנראה ישפיעו על שוק הקריפטו ב-2024.
מהו אירוע החצייה?
במשפט אחד: זהו אירוע שמתרחש אחת ל-4 שנים בממוצע, ובמהלכו מספר מטבעות הביטקוין שמקבלים כורי הביטקוין כתגמול לעבודת הכרייה נחתך בחצי.
מיהם כורי הביטקוין, מי קבע את התגמול שלהם ולמה התגמול נחתך בחצי אחת ל-4 שנים? כדי להבין את כל זה נזדקק לקצת יותר ממשפט אחד.
ההסבר טמון בהכרת המנגנון שמאחורי הפרוטוקול של ביטקוין.
ביטקוין מבוסס על טכנולוגיית בלוקצ'יין – או בעברית "שרשרת של לבנים".
זוהי טכנולוגיה שמאפשרת אחסון של מידע בצורה מוצפנת, ובפועל משמשת להעברת כספים דרך האינטרנט ללא מעורבות של בנקים וגורמים מתווכים אחרים.
כשאנחנו אומרים "העברת כספים", אנחנו מתכוונים בעצם להעברת מידע על עסקאות במטבעות ביטקוין - מכירה או קנייה של ביטקוין, תשלום בביטקוין וכדומה.
רשת הבלוקצ'יין היא מעין קובץ ענק שכולל את כל העסקאות שבוצעו במטבע אי פעם. הרשת מורכבת מ"בלוקים", שכל אחד מהם מכיל מידע על העסקאות האחרונות שנוצרו ברשת. כל בלוק נשען על קודמו וכך נוצרת שרשרת בלוקים – הלא היא הבלוקצ'יין.
תפקידם של הכורים הוא לייצר עוד מטבעות ולצורך כך, הם נדרשים לפתור משוואות מתמטיות מסובכות ולהשתמש בכוח מיחשוב רב. בתמורה לעבודתם, מערכת הביטקוין מתגמלת אותם במטבעות. אלה הם למעשה מטבעות חדשים שנוצרים ומתווספים למערכת המסחר בביטקוין.
מספר המטבעות שיקבל כל כורה עבור כל בלוק שייצר נקבע מראש ב"נייר הלבן" – מעין פרוטוקול הפעלה של הביטקוין שאותו פרסם ב-2008 "ממציא הביטקוין" סאטושי נאקאמוטו (זהותו האמיתית אינה ידועה וייתכן שמדובר בכלל בקבוצת אנשים).
"הנייר הלבן" כלל את הכללים שמסדירים את המסחר בביטקוין ובין היתר קבע כי כורי הביטקוין יקבלו 50 מטבעות עבור כל פעולת כרייה, כלומר עבור כל ייצור "בלוק" של עסקאות ביטקוין.
הוא גם קבע כי מספר המטבעות שיקבלו הכורים על כל כרייה ייחתך בחצי בכל פעם שייווצרו 210,000 בלוקים – מה שקורה אחת ל-4 שנים בערך (לפי קצב ייצור של בלוק אחד כל 10 דקות).
"אירוע החצייה" הראשון היה ב-2012, אז ירד מספר מטבעות הביטקוין על כל פעולת כרייה מ-50 ל-25. ב-2016 שוב ירד התגמול ל-12.5 מטבעות ובאירוע השלישי והאחרון עד כה, במאי 2020, התגמול ירד ל-6.25 מטבעות.
ב"אירוע החצייה" הקרוב ייחתך התגמול ל-3.125 ביטקוין לבלוק ובא אחריו, ב-2028, הוא יירד ל-1.56. אגב, "אירועי החצייה" לא יימשכו עד אינסוף – אלא "רק" עוד 116 שנה.
נאקאמוטו קבע כי מספר מטבעות הביטקוין לא יעלה על 21 מיליון מטבעות וכי "אירוע החצייה" האחרון יתקיים בשנת 2140.
נכון להיום, קיימים יותר מ-19 מיליון מטבעות, ועד 2140 ייוצרו עוד 2 מיליון מטבעות.
מה ההיגיון שעומד מאחורי "אירוע החצייה"?
"אירוע החצייה" הוא חלק מסדרת כללים שמטרתם לווסת את קצב הייצור של מטבעות ביטקוין חדשים. זאת, בין היתר, כדי למנוע "הצפה" של השוק במטבעות, מה שיגרום למטבע לאבד מערכו בקצב מהיר.
בעולם המטבעות המסורתיים (מטבעות פיאט), מי ששולט בקצב ייצור המטבע הוא הבנק המרכזי של כל מדינה (בישראל זהו בנק ישראל).
מאחר שהביטקוין הוא מטבע מבוזר שפועל ללא בנק מרכזי, יש צורך במנגנון שימנע ייצור בלתי מוגבל של מטבעות ביטקוין, כדי להגן על ערך המטבע מפיחות מהיר בערכו. לכן, פרוטוקול הביטקוין קובע כמה מטבעות ייוצרו, ובפועל - כמה מטבעות יקבל כל כורה עבור כל בלוק שייצר.
מנגנון החצייה של התגמול אחת ל-4 שנים נועד להאט את קצב ייצור המטבעות החדשים ככל שהזמן עובר ומשרת גם הוא את המטרה של שמירה על ערך המטבע.
נדגיש כי מנגנון החצייה לא מונע ירידה של ערך הביטקוין – אלא רק מונע ירידה שלו לאורך זמן כתוצאה מהוספה לא מבוקרת של מטבעות ביטקוין חדשים.
בפועל, מנגנון החצייה הופך את הביטקוין לנכס דיפלציוני.
דיפלציה (ההיפך מאינפלציה) היא מצב של ירידה במחירי מוצרים ושירותים, שנגרמת בדרך כלל עקב ירידה בהיצע הכסף בשוק.
מדוע אירועי חצייה עשויים להשפיע על מחיר הביטקוין?
אירוע חצייה מביא, כאמור, לכך שקצב ההיווצרות של מטבעות ביטקוין חדשים מואט בחצי.
בשוק חופשי, המחיר מושפע מהיחס בין ההיצע (כמות היחידות בשוק) לבין הביקוש (אומדן הדרישה למוצר).
מכאן, שכאשר יש ירידה בקצב ייצור המטבע הדבר אמור, לפחות באופן תיאורטי, להעלות את מחיר המטבע (בהנחה שהביקוש למטבע נשאר יציב).
כמו כן, הירידה החדה בתגמול לכורים עשויה להפחית מהמוטיבציה שלהם לכרות עוד מטבעות ולהביא לירידה גדולה יותר בייצור המטבעות, לפחות זמנית.
אולם, כל אלה הן הנחות תיאורטיות, שכן במציאות, גורמים רבים משפיעים על שער הביטקוין ולא רק "אירוע החצייה" – למשל, עליות או ירידות בנכסים פיננסיים אחרים (כגון מניות, אג"ח, נדל"ן), אירועים מאקרו-כלכליים – כמו משבר הקורונה או העלאות הריבית בארה"ב, מהלכים של חברות בשוק הקריפטו, מהלכים רגולטוריים ועוד.
בנוסף, העובדה שהמועד שבו יתרחש ידוע מראש, פחות או יותר, משמעותה היא שהמשקיעים יכולים להיערך אליו.
לכן, ההשפעה של אירוע החצייה על מחיר הביטקוין עשויה להתחיל הרבה לפני האירוע ולהסתיים הרבה אחריו.
במונחים מקצועיים נהוג לומר ש"אירוע החצייה" "מגולם" במחיר הביטקוין.
איך השפיעו "אירועי חצייה" קודמים על מחיר הביטקוין?
כאמור, אין דרך לדעת בוודאות, מאחר שמחיר הביטקוין מושפע מגורמים רבים. אבל מעניין בכל זאת לראות מה קרה אחרי "אירועי החצייה" הקודמים.
הניסיון מלמד שהשבועות שסביב "אירועי חצייה" בעבר אופיינו בתנודתיות רבה, שאפשר לייחס אותה אולי לסיבות פסיכולוגיות כמו "התרגשות" המשקיעים לקראת האירוע, וכי המטבע עלה בטווח של כמה חודשים לאחר האירוע.
כך, ביום "אירוע החצייה" הראשון, ב-2012, מחיר הביטקוין עמד על כ-12.35 דולר.
5 חודשים לאחר מכן, מחירו עמד כבר על 127 דולר.
ב-2016, מחיר הביטקוין ביום החצייה עמד על 650.5 דולר, כעבור 5 חודשים הוא עלה ל-758 דולר.
ב-2020, שער הביטקוין ביום החצייה עמד על כ-8,821 דולר. 5 חודשים לאחר מכן, השער עלה ל-10,943 דולר.
נחזור ונדגיש: מחיר הביטקוין מושפע משורה ארוכה של גורמים ולא רק מ"אירוע החצייה".
כך, למשל, אירוע החצייה הקודם התרחש בעיצומו של משבר הקורונה – אירוע שהשפיע דרמטית על הכלכלה העולמית ועל השווקים הפיננסיים.
דבר אחד ברור: הספירה לאחור ל"אירוע החצייה" תמשיך להיות גורם בעל השפעה רבה על המסחר בחודשים הקרובים.
